השבוע אנחנו מתחילים את הספר השלישי מתוך חמישה חומשי תורה. ספר ויקרא דן בנושאים שונים. תחילת ויקרא מתמקד בדיני הקרבנות ובהלכות בהמות כשרות. החלק האחרון של החומש דן בכל הדינים הקשורים לטוהר. מה המסר הכללי של ויקרא? מה המכנה המשותף בין כל החוקים והמסרים בספר זה? ניתן לקבל תשובה מתוך הפרשנים השונים (ויקרא רבא, ז':ג'):

מיד לאחר מכן התורה מתארת את פרטי בניית המשכן. חכמינו דנים בסדר הפסוקים – מצוות השבת ואז בניית המשכן. הם מסבירים שהקשר בין השניים בא ללמדנו כי אסור לבנות את המשכן בשבת. התורה הייתה יכולה לציין איסור  מפורש על בניית המשכן בשבת, אך היא רוצה ללמד אותנו מסר חשוב הנובע מסדר הדברים שבו צויינו מצוות השבת והמשכן. התורה הייתה יכולה גם לציין ציווים אחרים האסורים בשבת, אבל יש מסר עמוק ביותר בקשר שבין שבת לבין המשכן.

התנ"ך הוא הספר הנרכש ביותר, הנקרא ביותר והקדוש ביותר בכל ההסטוריה של האנושות. כל הדתות הגדולות מסכימות כי התנ"ך הוא העדות הכתובה לכך שה' הוא אמיתי וקיים. אך ביהדות, אין די בתורה שבכתב. הקב"ה נתן לנו גם את התורה שבעל פה. משה רבנו קיבל את התורה שבכתב באותו המקום ובאותו הזמן כמו התורה שבכתב ורמת הקדושה שלה אינה פחותה מהתורה שבכתב.

בפרשת "בשלח" אנו קוראים על הנס הגדול בהסטוריה, קריעת ים סוף. חכמינו מפרטים בפירוט רב את ההשפעה של נס זה. כאות תודה והוקרה על הנס, עם ישראל שר שיר הודיה לקב"ה, והיא שירת הים. זו הפעם הראשונה בתנ"ך שבה מופיע שירה כלשהי. עם ישראל מתאחד בשמחה ובהודיה לקב"ה על שהצילם והוציאם ממצרים.