ויקהל – עצור, חשוב והרהר

הרב עזרא פרידמן

פרשתנו מתחילה במצוות השבת:

וַיַּקְהֵ֣ל מֹשֶׁ֗ה אֶֽת־כָּל־עֲדַ֛ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה לַעֲשֹׂ֥ת אֹתָֽם׃שֵׁ֣שֶׁת יָמִים֮ תֵּעָשֶׂ֣ה מְלָאכָה֒ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י יִהְיֶ֨ה לָכֶ֥ם קֹ֛דֶשׁ שַׁבַּ֥ת שַׁבָּת֖וֹן לַיהוָ֑ה כָּל־הָעֹשֶׂ֥ה ב֛וֹ מְלָאכָ֖ה יוּמָֽת׃ לֹא־תְבַעֲר֣וּ אֵ֔שׁ בְּכֹ֖ל מֹשְׁבֹֽתֵיכֶ֑ם בְּי֖וֹם הַשַּׁבָּֽת׃

מיד לאחר מכן התורה מתארת את פרטי בניית המשכן. חכמינו דנים בסדר הפסוקים – מצוות השבת ואז בניית המשכן. הם מסבירים שהקשר בין השניים בא ללמדנו כי אסור לבנות את המשכן בשבת. התורה הייתה יכולה לציין איסור  מפורש על בניית המשכן בשבת, אך היא רוצה ללמד אותנו מסר חשוב הנובע מסדר הדברים שבו צויינו מצוות השבת והמשכן. התורה הייתה יכולה גם לציין ציווים אחרים האסורים בשבת, אבל יש מסר עמוק ביותר בקשר שבין שבת לבין המשכן.

המשכן הוא מבנה קדוש מאוד ולכן, כפי שראינו בשבועות האחרונים, התורה דנה בפרטי הבניה במשך פרקים רבים. המשכן מייצג את נוכחותו של הקב"ה בעולם הזה. כאשר עם ישראל בנה את המשכן הוא הכניס בו את הקדושה הזו. אך, ללא קשר לקדושתו של המיזם הזה, הוא היה חייב להיות מבוסס על אידיאל השבת. השבת מייצגת את האידיאל החשוב ביותר ביהדות, המטרה של האנושות כולה. התפקיד שלנו כיצורים המפותחים ביותר ביקום הוא לבנות, ליצור ולהעשיר את העולם שלנו. העולם הוא כמו חימר שאנו יכולים לעצב לפי ראות עינינו. אם לא נבין את המסר של השבת, אנו נמצאים בסכנה רבה, הסכנה של שכחת ה'. כדי למלא בצורה מלאה את הייעוד שלנו, חובה עלינו להבין כי אנו ייצוריו של הקבה והתפקיד שלנו הוא להעשיר את העולם בהתאם לרצונו.

הרעיון הזה אולי נשמע פשטני, אך זה לא באמת כך. ההבדל בין האדם לבהמה הוא שהאדם מסוגל לא לפעול מתוך אינסטינקט וכי קיבלנו מתנה שנקראת שליטה-עצמית. כאשר אנחנו משתמשים ביכולת שלנו לחשוב מדוע אנחנו מבצעים את הפעולות שאנו מבצעים, יש לכך השפעה עצומה עלינו. אחת הסיבות לכך שהתלמוד טוען שכעס רב דומה לעבודת אלילים היא בגלל שכאשר אדם כועס הוא מאבד את הכלי הרוחני היקר ביותר שלו – היכולת שלו לשלוט במעשיו, לחשוב לפני שהוא עושה מעשה.

בניית המשכן, ללא קשר לרמת הקדושה של התהליך, עדיין חייב להיות מבוסס על עבודה מתוך כוונה נכונה. לא מספיק לבנות את המשכן עבור הקב"ה, אלא יש לבנותו על בסיס השבת. התורה, במפגש שבין הציווי של שבת ולבין הציווי של המשכן, מלמדת אותנו על מהות השבת. רעיון זה כל כך בסיסי שאפילו במהלך עיצוב הכלים הקדושים ביותר, יש להפסיק את העבודה לכבוד השבת.

שבת אמורה להיות יום מנוחה. ובכל זאת, השימוש במילה "מנוחה" ניתנת לפירושים שונים. השבת אינה רק יום שמיועד לשינה או להנאה מבית נקי וארוחה טעימה. השבת היא זמן שבו עלינו לנוח מעבודות היומיום ולחזק את הנפש והאידיאלים שלנו. המסר של השבת היא להבין שלמרות שאנחנו חזקים ויצירתיים כבני אדם, אנחנו עדיין עומדים להיכשל אם לא נדע מהי המטרה של המעשים שלנו.

המדע תמיד מתמקד בשאלות כמו "מה" או "איך", אך מתעלם מהשאלה של "למה". בשבת עלינו לשאול למה? למה אנחנו כאן? מהו הכיוון שבו העולם הולך? מה אנחנו יכולים לעשות כדי לשפר את החיים שלנו ברמה מהותית יותר? הרעיון הוא לעצור, לחשוב ולהרהר מדוע חשוב כל כך שהשבת היא אחת המצוות המסובכות, הקשות והחמורות ביותר בתורה. כדי לשמור שבת באמת על אדם לקרוא ולהכיר כמות גדולה של טקסטים יהודיים. חובה על אדם להבין את ל"ט אבות המלאכה האסורות בשבת, בנוסף לתולדות שלהן. מי שמחלל שבת במזיד עלול לקבל עונש מוות. המטרה של כל איסורי השבת היא כדי שיהודי יפסיק את כל הפעולות החומריות וממש יחשוב על מטרת הקיום שלנו בעולם הזה. לאחר שהשלמנו משימה זו, יש לחזור עליה מידי שבוע. בזכות הפעולה הזו, נוכל לשנות את העולם שלנו. ההחלטות החשובות שאנו מקבלים, נובעות כולם מתוך המסר של השבת הקדושה.

נוכל להתייחס לרעיון זה באופן מאוד פשוט. כל אדם חייב לחשוב לפני שהוא עושה מעשה. לכל אדם ניתנת ההזדמנות לעצור ולחשוב כיצד עליו/ה לפעול. במצבים מסוימים אנו נכשלים, כאשר אנו פועלים ללא מחשבה. כולנו אמרנו או עשינו דברים שהתחרטנו עליהם לאחר מעשה. פגענו בחברים ובבני משפחה שלנו, בגלל שלא חשבנו מראש. אם נוכל להפנים את הרעיון שעלינו לחשוב על המעשים שלנו, ננהג באופן זה הרבה פחות. אם נתעמק במחשבות שלנו, נדבר ונתייחס לאנשים שאנו אוהבים בצורה לגמרי שונה. למרות שלוקח זמן ללמוד תכונה זו, והדבר נעשה מתוך בגרות רגשית, כל אחד יכול לפתח את היכולת ברמה מאוד אישית. כך גם לגבי המסר של השבת. עלינו לזכור מידי שבת לחשוב עם הלב ולפתח את המחשבה. ללא תהליך זה, אנו אבודים. בואו נלמד מתוך השבת הקדושה, שכדי באמת להצליח בחיים, עלינו תמיד לעצור, לחשוב ולהרהר.