יתרו – גלים של חינוך

ג'ון דיואי (פילוסוף, פסיכולוג, ואיש חינוך אמריקאי) אמר פעם: "חינוך אינו הכנה לחיים, אלא הוא הוא החיים עצמם". התורה אינה רק ספר של חוקים המחנכים אותנו כיצד יש להתנהג בחיים. התורה היא החיים עצמם. כאשר קוראים את מכלול המסרים שבתורה (תנ"ך, מדרשים, פילוסופיה יהודית ותלמוד), מובן כי יש בתורה העומק והרוחב הדרושים כדי ללמד שיעורים לחיים שהם הרבה מעבר למה שכתוב שחור על גבי לבן. אנחנו לומדים כל כך הרבה מהדרך שבה ניסחו את הפסוקים ומהדוגמאות שהובאו בידי החכמים. אולי לכך התכוונו חכמינו כאשר טענו שהתורה הינה אלפי פעמים גדולה יותר מכדור הארץ עצמו (תלמוד, ערובין). המסר הוא שאנחנו יכולים לקחת את שפע הידע בתורה ולהשתמש בו בתחומים אינסופיים של החיים שלנו. במאמר זה, ננסה להראות כיצד באפשרותנו ללמוד שיעורים נצחיים מתוך הסגנון הפשוט של הפסוקים בתורה.

עשרת הדברות הן אחד החלקים החשובים ביותר בתורה. לא רק החוקים הכתובים בהם, אלא כל האירוע של מעמד הר סיני שנמסר מדור לדור, מאב לבן. נאסר עלינו לשכוח את הרגע החיוני הזה בהסטוריה שלנו. כאשר אנחנו לומדים על עשרת הדברות חובה עלינו לשאול את עצמנו מהי חשיבותן של מצוות ספציפיות אלה. בנוסף, רבות ממצוות אלה נדונות ומפורטות במקום אחר בתורה. האם לא היה מתאים יותר להסביר את מלוא עומק המצוה כבר כאן?

עשרת הדברות הינן חלק חיוני ביהדות. אבל יש הרבה מה ללמוד מהתזמון ומהמיקום של הגילוי ומה שאירע לאחר מכן. עשרת הדברות ניתנו ראשונים. לאחר מכן, בפרשת תרומה, התורה דנה בחוקי המשכן ואז פרשת כי תשא, התורה שוב מזכירה את הלכות השבת. לכל אורך שלושת החומשים האחרונים, התורה מרחיבה על עשרת הדברות ומוסיפה מצוות חדשות. עשרת הדברות הינן תעודת הזהות של העם היהודי. הן מייצגות את היסודות הבסיסיים ביותר של כל יהודי. הרב סעדיה גאון כתב ספר שלם בו הוא מוכיח שכל 613 המצוות כלולות בעשרת הדברות.

עם ישראל היה חייב לשמוע את הדברות הללו בהתחלה, כדי לאפשר לו להבין את הזהות הבסיסית ביותר שלו. קשה מאוד להתחבר לכל 613 המצוות ברגע ואחד, ועוד יותר להפנים אותם. עם ישראל היה צריך להתחבר למסר המוחשי והתמציתי של התורה ולאחריו לכל החוקים בעלי הקדושה העילאית, כולל אלה הקשורים לבניית המשכן ולבסוף לבית המקדש בירושלים. מצוות העליה לרגל (חווית הדרו של הקב"ה במהלך שלושת הרגלים) הינה גם מצווה בעלת קדושה גבוהה.

בשלב השני המטרה היא להראות את כוחה ואת קדושתה של התורה ואת ההיבטים שיכולים לגרום לאדם להבין את ההוד וההדר ששמירת המצוות יכולה להביא. רק לאחר מכן חוזרת התורה לדון בפרטי עשרת הדברות, כמו שבת והתנהגות בלתי מוסרית. לאחר שהעם היהודי קיבל את תעודת הזהות שלו וחווה את מידת האינטנסיביות של התורה, יכול העם לשבת ולדון בפרטים השונים של חייו של יהודי, כולל הפרטים הבסיסיים שנראים כטפלים ביותר. כדי לסכם, הסדר הכרונולוגי שבו מציגה התורה את המצוות יכול ללמד את שיטת הלימוד שבה יש לחנך יהודים ברזי היהדות. ראשית, על היהודי להפנים את זהותו הדתית, אז יוכל להבין את רמות הקדושה אליהן יכולה היהדות להביא כל אחד ואחד, ורק אז לחזור וללמוד את כל הפרטים הדקים של חיי היומיום היהודיים.

ניתן ליישם רעיון זה במובנים רבים של חינוך. כאשר מלמדים ילדים ערכים, חשוב לתת להם להרגיש שערכים אלה אינם זרים להם, אלא הם מייצגים את המהות שלהם כבני אדם. למשל, כאשר מלמדים ילד לדבר אמת, חשוב ללמד אותם שלדבר אמת בכל מחיר יכול לשנות את החיים שלו. הוא יכול ללמוד שאמירת האמת, ללא קשר לתוצאות, יסייע לעצב את האישיות שלו. לאחר שילד יבין זאת, בשלב הבא יש לגרום לו להבין את התגמול לו יזכה בזכות אמירת האמת. זה יעזור לו להתחבר לערך זה ולהבין את חשיבותו. לבסוף, לאחר שזרענו את הזרעים, ניתן להתחיל בחינוך האמיתי.

חינוך אינו משימה קלה. זהו כנראה החלק הקשה ביותר בעבודתו של ההורה או המורה. עלינו להיות פתוחים לשיטות חינוך מגוונות ויצירתיות, כדי לבחור את הגישה המתאימה לכל ילד/תלמיד. התורה טומנת בחובה הרבה מסרים לחינוך מודרני מעשי. בואו נשב ונתעמק בכל ההיבטים של התורה ובכך הערכים שנרצה להעביר לדור הבא יישארו נצחיים.