בפרק קלז' בתהילים – "על נהרות בבל" נקבעה סיסמתנו: "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי, אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי".

רש"י כותב שם ש"כנסת ישראל אומרת כן". מכאן המקור לעשיית זכר לחורבן, במיוחד בעת שמחה העלולה להשכיחו. צא ולמד הנקבע בהלכה, ומקורו בתלמוד, שבעת שמחת חתן וכלה מניחים אפר במקום פאר-תפילין, בראש החתן, או שוברים כוס, ונהגו שהחתן עושה כן, כדי להעלות זיכרונה של עיר האלוקים על ראש השמחה (הלכה שנקבעה באורח חיים ובאבן העזר).

אחת השאלות הפילוסופיות המעניינות ביותר ביהדות קשורה לשכר ועונש. התורה אף פעם לא מציינת את השכר שאדם יזכה לו בעולם הבא. הרב יצחק אברבנאל ופילוסופים יהודיים אחרים מדברים על הקושי האמוני הזה. אחת מתשובותיו של אברבנאל היא שהתורה אכן מזכירה שכר עבור מעשים טובים, אבל רק בנוגע לשכר שאפשר לגבות אותו. כאשר אנחנו שומרים את מצוותיו של הקב"ה והולכים בדרך שהוא היתווה לנו, אז כעם אנחנו זוכים. למשל, בפרשתנו, התורה מזכירה שאם נשמור מצוות, השכר הוא קולקטיבי, לכל העם – נזכה לגשם בשפע ונתגבר על האויבים שלנו ללא מאמץ.

בכדי להיות רועה טוב, לא מספיק לאדם לדעת את הטופוגרפיה של השדה. רועה טוב חייב לדעת גם איך לרעות את עדרו. בכל תחום בחיים, יש צמתים ושינויים שעלולים לשנות את כל מהלך חייו של אדם. שינויים אלה מתרחשים לאנשים בכל הגילאים, ללא קשר לרקע שלהם. בנוסף, טווח השינויים האלה הוא יחסי. יש אנשים שקשה להם להסתגל לעבודה חדשה או למקום מגורים חדש.

כל הורה יכול להעיד על כך שבנקודה מסוימת בהתפתחות של הילד שלו, הם מגיעים לשלב ה"למה"? במהלך ההתפתחות שלהם ילדים מתחילים לראות את העולם מזוויות שונות. הם מתעניינים בכל מה שקורה סביבם. הם נהיים סקרנים ומתחילים לשאול "למה" בכל הזדמנות. למה השמיים כחולים?