בקריאת סיפור מכות מצרים בתורה אנו משתוממים על הניסים האדירים שחולל ה' בעולמו. אולם, איש מאיתנו אינו מתפלא מהמאורע הדרמטי שהתחולל היום בבוקר – זריחת השמש בשמים! שכן, ההרגל מקהה את התרגשותנו מעולם הטבע המתחדש בכל יום. אך עלינו לדעת, כי מה שנראה בעינינו טריוויאלי כל כך, הוא מצד האמת כלל לא ברור מאליו. השמש זורחת ושוקעת בכל יום מחדש, רק משום שכך הוא רצון ה', ואם יחליט ה' שהדברים ישתנו – כך יהיה!
המשך קריאה ←בסוף פרשת שמות משה מתלונן לה' על הקשיים הגוברים של בני ישראל במצרים לאחר שמשה דיבר עם פרעה בשמו של הקב"ה (שמות, ה':כ"ג). רש"י טוען שהתוצאה היתה שה' רומז שמשה לא היה כמו האבות שלא העבירו על הקב"ה ביקורת על שעיכב את הבטחותיו לעמו (סנהדרין, קי"א:ע"א)
המשך קריאה ←כל אחד ואחת מאיתנו חווה לפחות פעם אחת בחיים, אם לא יותר, מצב בו נדרשנו לעשות משהו ממש ממש גדול, ענק, ואולי אפילו משנה-חיים ברמה האישית. אנו מקווים שברגעים אלה חווינו את ההשגחה הפרטית והבנו כי הברכות שהגיעו אלינו באו בעקבות ההקרבה-העצמית, ללא קשר למהותם. אך, לעתים, הברכה אינה נראית לעין באופן מיידי ורק לאחר מספר דורות אנו זוכים להנות מהפירות של מעשינו.
המשך קריאה ←פרשתנו מסיימת את ספר בראשית ואת תקופת האבות. יעקב בימיו האחרונים מבקש מכל בניו לבוא אליו משום שהוא רוצה לברך אותם, מעין נבואה למה שעתיד לקרות להם בהמשך חייהם ובחלוקת הנחלות על ידי יהושע. הוא מזכיר להם מעשים שהם עשו ואת השפעתם על ההמשך. הר המוריה יהיה בחלקו של יהודה, וכל שבט מקבל נחלה על פי תכונותיו.
המשך קריאה ←לאחר ששמע את הבשורה שבנו יוסף בחיים, ואף משמש כמשנה למלך מצרים, יעקב אוסף את כוחו ומודיע שהוא ייסע למצרים בהזמנת יוסף ופרעה עצמו. ובכל זאת, לאחר שהוא מתחיל את מסעו ומגיע לבאר שבע, אנחנו מוצאים פתאום שיעקב מהסס אם להמשיך את נסיעתו למצרים. ה' מופיע ליעקב ואומר לו "ויאמר אנכי האל אהלי אביך אל תירא מרדה מצרימה כי לגוי גדול אשימך שם".
המשך קריאה ←לִפְנִים מִמֶּנּוּ, סוֹרֵג, גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים. וּשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה פְרָצוֹת הָיוּ שָׁם, שֶׁפְּרָצוּם מַלְכֵי יָוָן. חָזְרוּ וּגְדָרוּם, וְגָזְרוּ כְנֶגְדָּם שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה הִשְׁתַּחֲוָיוֹת.
היתה גדר, שנקראה "סורג", בגובה 10 טפחים, והיו בה 13 פרצות, אשר נגרמו ממעשיהם של המלכים ההלניסטיים. הגדר תוקנה ולזכר מעשה זה נקבעו 13 השתחוויות.
מסכת שבת דף כא עמוד ב תנו רבנן מצות חנוכה נר איש וביתו ….והמהדרין מן המהדרין בית שמאי אומרים יום ראשון מדליק שמנה מכאן ואילך פוחת והולך ובית הלל אומרים יום ראשון מדליק אחת מכאן ואילך מוסיף והולך….. טעמא דבית שמאי כנגד פרי החג וטעמא דבית הלל דמעלין בקדש ואין מורידין
המשך קריאה ←בנג'מין פרנקלין אמר פעם "עושר אינו בידי האדם שיש לו, אלא בידי האדם שנהנו ממנו". ההסבר הפשוט לציטוט זה הוא שלא חשוב רק לחסוך כסף, אלא גם להנות ממנו וממה שהוא יכול לתת לאדם. אנו כיהודים לוקחים את הביטוי הזה והופכים אותו למשהו הרבה יותר רוחני.
המשך קריאה ←הקבלות הן אחד הכלים הנפוצים ביותר ששימשו את חכמינו בהוראת ערכים יהודיים. במדרש פסקתא רבתי (13) חכמינו מביאים הקבלה המביעה את הקשר בין עם ישראל לה'. ילד קטן נישא על כתפי אביו, האבא נושא את בנו דרך השווקים והבניינים והילד מרגיש על גג העולם. יום אחד, בזמן שהאבא הולך בשוק, הילד פונה לאחד הסוחרים ושואל: "האם ראית את אבא שלי?" כאשר האבא שמע את הדברים, הוא מיד הוריד בכעס את בנו לקרקע. הנמשל של הסיפור הוא שעם ישראל הוא הילד שנישא על כתפי הקב"ה יום אחר יום.
המשך קריאה ←הקבלות הן אחד הכלים הנפוצים ביותר ששימשו את חכמינו בהוראת ערכים יהודיים. במדרש פסקתא רבתי (13) חכמינו מביאים הקבלה המביעה את הקשר בין עם ישראל לה'. ילד קטן נישא על כתפי אביו, האבא נושא את בנו דרך השווקים והבניינים והילד מרגיש על גג העולם. יום אחד, בזמן שהאבא הולך בשוק, הילד פונה לאחד הסוחרים ושואל: "האם ראית את אבא שלי?" כאשר האבא שמע את הדברים, הוא מיד הוריד בכעס את בנו לקרקע. הנמשל של הסיפור הוא שעם ישראל הוא הילד שנישא על כתפי הקב"ה יום אחר יום.
המשך קריאה ←