מגלגלין זכות על ידי זכאי / מרים מקלר

כל אחד ואחת מאיתנו חוה לפחות פעם אחת בחיים, אם לא יותר, מצב בו נדרשנו לעשות משהו ממש ממש גדול, ענק, ואולי אפילו משנה-חיים ברמה האישית. אנו מקווים שברגעים אלה חווינו את ההשגחה הפרטית והבנו כי הברכות שהגיעו אלינו באו בעקבות ההקרבה-העצמית, ללא קשר למהותם. אך, לעתים, הברכה אינה נראית לעין באופן מיידי ורק לאחר מספר דורות אנו זוכים להנות מהפירות של מעשינו.

בתנ"ך אנו רואים שהתוצאות התארכו במיוחד במקרה של ההקרבות הגדולות ביותר. בפרשת שמות אנו לומדים על שפרה ופועה (הידועות גם כיוכבד ומרים) שעבדו כמיילדות במצרים. שתי נשים יראות שמיים אלה קיבלו הוראה מפורשת מפרעה מלך מצרים להרוג כל בן יילוד ולהחיות את הבנות … אבל הן לא עשו כן. את האמת, הן עזרו לבנים לשרוד. ומה קיבלו בתמורה? ויעש להם בתים – לפי רש"י משמעות הדבר היא שהן קיבלו כהונה, לויה ומלכות. אהרן הכהן היה הבן/אח שלהן ונכדתה של מרים נישאה לאחד מאבות המשפחה של דוד המלך. שפרה ופועה לקחו סיכון אשר שינה את פני ההסטוריה ובתמורה הן זכו בחיי נצח.

אך זו לא הפעם הראשונה שאנו עדים לדבר כזה. אברהם אבינו ויתר על כל מה ומי שהיה לו בחיים כדי ללכת אחר אל נסתר למקום לא ידוע. זהו סיכון ענק ומשנה-חיים. ומה קיבל בתמורה? ואעשך לגוי גדול – לא עושר (למרות שגם את זה הוא קיבל) ובתחילה, אפילו לא המתנה של הארץ שאליה הובל. שוב אנו רואים שהתגמול אינו ניתן בהווה ואינו דבר פיזי, הניתן לאלה המוכנים למתוח את גבול ההווה שלהם ולסכן את מצבם הפיזי.

באופן דומה, יעקב אבינו היסס אם לרמות את אביו. רבקה אומרת לו להתלבש כמו עשו וללכת לקבל את ברכת הבכור של יצחק. יעקב חשש שאביו יגלה את מעשה המרמה ויקלל אותו. ובכל זאת, הוא אזר אומץ והסכים לתכנית שאנו יודעים שהיא נקודת שיא עבור העם היהודי. למרות ששתי הברכות כללו עושר, רק יעקב נתברך ב"יַֽעַבְד֣וּךָ עַמִּ֗ים וְיִשְׁתַּֽחֲו֤וּ לְךָ֙ לְאֻמִּ֔ים". ושוב – סיכון אנושי מביא לתגמול נצחי.

בואו נקווה שהאתגרים שלנו אף פעם לא יגיעו לרמה כזו, אך ברור שאנו מקבלים את מה שמגיע לנו. אלה שמוכנים לעשות את ההקרבה לשם שמיים, מראים מה חשוב להם ביותר. עושר ומותרות הם תוספת נחמדה לתמורה, אך לאנשים אלה יש חזון הסטורי והם זכו לתמורה הרבה יותר משמעותית ומתאימה. דרך האומץ ויראת השמיים של שפרה ופועה, הן קיבלו החלטה הזוכה לתמורה בכל פעם שצאצאיהם מברכים אותנו בברכת כהנים. מי יתן ונזכה לחזון ארוך-טווח כמו שהיה לאבות אבותנו ושנזכה לשמוע ברכה זו בבית המקדש במהרה בימינו.