תזריע – החודש – ההשפעה של הזמן

הרב עזרא פרידמן

זמן, מרחב והפיזיקליות של האדם הם שלושה אלמנטים בסיסיים בעולמנו והם מה שמבדילים בין האדם לבין הקב"ה. ה' הוא מעל לאדם החומרי, הוא נצחי מבחינת הזמן ואינו מוגבל למרחב כלשהו. שלושה מרכיבים אלה חיוניים באמונה היהודית, בגלל שהיא מקדשת את שלושתם. מטרת הבריאה שלנו היא להעלות את החומר ולהפוך אותו למימד רוחני. ביהדות, אנו מגדילים את הקיום (בני האדם), המרחב והזמן שלנו. אנו מקדשים את הזמן באמצעות החגים ולוח השנה היהודי. אנו מקדשים את החיים שלנו באמצעות התפתחות אינטלקטואלית של לימוד תורה ומצוות אחרות. הבית שלנו, ארץ ישראל, הוא מקום קדוש ביהדות, כשירושלים ובית המקדש נמצאים במרכז קדושה זו. שלישיה זו נפגשת בנקודה מאוד מיוחדת ביהדות. זה מתרחש כאשר הכהן הגדול נכנס לקודש הקודשים ביום הכיפורים. האדם הקדוש ביותר נכנס למקום הקדוש ביותר ביום הקדוש ביותר בלוח השנה היהודי. כל שלושת ההיבטים משתלבים כדי להגיע לרמה הגבוהה ביותר של קודש. למרחב, לפיזיקליות ולזמן יש מסרים ייחודיים ומהותיים עבור עם ישראל. במאמר זה, נתמקד בהיבט הזמן.

השבוע, בסוף קריאת התורה, אנו קוראים פסקה מחומש שמות שדנה במצוה הראשונה שניתנה לעם ישראל, אחרי שהיו לעם, וזוהי מצוות קידוש החודש. כדי להשלים חודש, שני עדים חייבים לראות את המולד ולהגיע לסנהדרין בירושלים כדי להעיד שראו את המולד ובכך מתחיל חודש חדש. היום יש לנו לוח שנה קבוע המבוסס על מחזור של הירח. אך מקור המצוה עדיין נחשבת כיום. המצוה הראשונה שניתנה לעם ישראל לאחר יציאת מצרים היא לוח השנה העברי, המתנה של הזמן. פרשנים רבים דנים בחשיבות המצוה ובפרטיה.

אולי נוכל להוסיף משמעות נוספת לקריאה זו. הרמב"ן טועם שחשיבותו של לוח השנה העברי היא כדי לזכור את הניסים שקרו לנו בכל חודש ולהתכונן להם. כאשר אנחנו יודעים שחודש ניסן מתקרב, אנו מתכוננים לפסח. כאשר מגיע חודש כסלו, אנחנו נזכרים בחנוכה. מצוות הזמן מלמדת אותנו לפעול ולהיות מודעים תמיד למה שקורה מסביבנו. אנו מבינים כי חג מתקרב ויש לנו זמן מוגבל להתכונן אליו. אנחנו כל הזמן מסתכלים בשעון לראות כמה זמן נשאר לנו כדי להתכונן. השפעת הזמן אפילו עמוקה יותר, כאשר אנחנו מביטים אל העבר כדי לראות איך נוכל לנהוג בהווה כדי לשנות את העתיד. מצוות רבות מושפעות מהזמן. בימי ששי אחר הצהריים, ברגע אחד אנחנו יכולים לעמוד במטבח ולבשל, לנסוע לחבר, או לכתוב מכתב, אבל חמש דקות מאוחר יותר כל הפעולות האלה אסורות.

הזמן לא רק שומר על סדר בעולמנו, אך הוא גם מעשיר את חיינו. לפי היהדות, לזמן חייבת להיות השלכה מתמדת על החיים ועל הרגשות שלנו. כאשר אנחנו מבינים את החשיבות של הזמן, אנחנו לומדים על מה להתמקד, כמו על יקירנו והאידיאלים שלנו. אנשים שחסרה להם מודעות עמוקה יותר של זמן עלולים לבזבז לא רק את הזמן שלהם אבל גם לאבד את התחושה של שימוש מקסימלי בנוכחותם בעולם הזה. כדי להנחיל מסרים חשובים אלה לעם ישראל, ה' בירך אותנו בלוח השנה היהודי, מערכת מרכזית ואחידה שמזכירה לנו כל הזמן על החשיבות של הזמן. זו הסיבה שיש לנו קריאה מיוחדת על המצוה של הלוח העברי וזו גם הסיבה שהמצוה הראשונה שניתנה לעם ישראל היא המצוה של קידוש הזמן.

לוח שנה הוא חלק חשוב של כל הדתות. לאיסלם ולנצרות יש לוחות שנה המבוססים על האמונות שלהם. למרבה הצער יהודים רבים, גם הדתיים ביותר, אינם מכירים בחשיבותו של לוח השנה העברי. זה די עצוב שיהודי שואל יהודי אחר, "מתי יוצא תשעה באב השנה?" או "מתי יוצא ט"ו בשבט השנה?" כשהם מתייחסים לתאריכים התואמים בלוח השנה הנוצרי. חגים אלה הם ימים בלוח השנה העברי ולא רק שמות של החגים.

החתם סופר נדהם ממספר היהודים שביססו את סדר החיים שלהם על לוח השנה הנוצרי. הוא לא הבין כיצד יהודים יכלו לוותר על הלוח השנה העברי ולהשתמש בלוח שנה המבוסס על אל זר. בכל זאת, יש רבים המשתמשים בלוח שנה לא-יהודי, כמו שהרב עובדיה יוסף כותב בשו"ת שלו, במיוחד כאשר עלולות להיות השלכות כלכליות שליליות על היהודי. מצד שני, הכל מסכימים שלא יאה ליהודי שומר תורה ומצוות להתכחש לחלוטין ללוח השנה העברי. כפי שכותב הרמב"ן, החודשים והתארים בלוח השנה שלנו יכולים למלא את החיים שלנו במשמעות ובייעוד. עלינו לקוות שכל יהודי יידע בערך מתי חג או תאריך יהודי חשוב מתקרבים.

כפי שהזכרתי לעיל, הזמן הוא חלק משלישיה חשובה, המייצגת את העולם החומרי שלנו. עלינו להבין את החשיבות של הזמן ולהשתמש בו כדי למקסם את עבודת ה' שלנו. אם נתמקד בהשפעתו של הזמן, נוכל לשנות בצורה משמעותית את החיים שלנו. המודעות הזו אל הזמן תסייע לנו להתרכז בהשגת המטרות שלנו, בבילוי זמן עם המשפחה שלנו ובביצוע מעשים שיסייעו ליהודים אחרים. כאשר נשמע את קריאת התורה השבוע, בואו נזכור כמה חשוב הזמן באמת.