פסח – המשמעות האמיתית של החגים שלנו

הרב עזרא פרידמן

חגים ורגעים נוסטלגיים הפכו לחלק בלתי נפרד מהתרבות המודרנית. בכל רחבי העולם אנשים חוגגים ימי הולדת, יום השנה ואירועים חשובים אחרים. כל התאריכים האלה לא מזכירים רק אירועים משמחים. נהוג גם לזכור תאריכים שבהם אנשים הקרובים לנו נפטרו או שתאונה טרגית קרתה. הרעיון להזכיר לעצמנו אירועים מהעבר התפשט גם לתחומים אחרים. אומות חוגגות את יום העצמאות שלהם ואנשים חוגגים את "יום האם" ו"יום האב" כהזדמנות להפגין הכרת תודה להוריהם.

מהו המקור של תופעה זו? למה הזכרון או חגיגת אירועים בעבר הפך לחלק כל כך משמעותי של הטבע האנושי? ברמה פשוטה, אנשים רוצים לשמר את הזכרונות שלהם ולהרגיש שהם יכולים לחיות שוב את העבר. אנשים נוטים לנסות ליצור מחדש את הרגשות המשמחים והעצובים. ביהדות אנו חוגגים חגים רבים במהלך השנה. היהדות מציינת את היום שקיבלנו את התורה, את יום בריאת העולם, ואירועים חשובים אחרים בהסטוריה היהודית.

חכמינו מלמדים שלכל חג יש מסר חשוב ועלינו ללמוד אותו ולהתמקד בו. למשל, יום כיפור הוא יום בו על כל יהודי להתמקד בחזרה בתשובה ובמעשים טובים. פורים מלמדת אותנו סוג מיוחד של שמחה בעם ישראל. קונפליקט פילוסופי עמוק עלול להתעורר עם נבין את המשמעות של חגים אלה רק ברמה הבסיסית. עלינו לחשוב על חזרה בתשובה, מעשים טובים וחגיגות בכל ימות השנה. אז למה יש רק תאריך ספציפי אחד כדי לזכור דברים אלה?  כמו כן, עלינו להודות לקב"ה בכל יום על שנתן לנו את התורה היקרה. זה נראה די עלוב לציין רק יום אחד בשנה שבו נכיר תודה לאירוע כל כך חשוב. אם נשווה בין החגים היהודיים לבין הימים המיוחדים בתרבות המודרנית, נראה כי אין משמעות מהותית לאירועים אלה. הימים עצמם אינם קדושים וכל מטרתם היא להזכיר לנו אירועים מהעבר ומאפיינים חשובים.

התשובה לשאלה פילוסופית זו היא שהחגים היהודיים אינם דומים ליום הולדת או ליום העצמאות. הם שונים מאוד ויש להם משמעות הרבה יותר עמוקה. בספרות החסידית, לתאריכים האלה יש משמעות חדשה לגמרי. אנחנו לא מתייחסים לזמן רק כאל היבט של החיים שאינו חוזר לעולם, אך החיים הם מעגל שתמיד חוזר על עצמו. במחשבה היהודית, הימים שבהם אירעו אירועים חשובים נבחרו באופן ספיציפי ולא אקראי. לימים האלה הייתה האנרגיה הרוחנית הנכונה כי להחדיר לעולם את המסר של אותו היום. כאשר חוגגים את ראש השנה, עם ישראל אינו חוגג רק את יום ההולדת של העולם, אלא אנחנו מציינים את היום כאילו העולם נברא שוב ושוב באותו היום. כאשר העולם נברא צורתו היתה לא רק פיזית. מאחר וה' ברא את העולם, לתאריך, לזמן ולצורת הבריאה יש השלכות רוחנית גם כן. מאחר והבריאה האלוקית אינה רק פיזית, תמיד יש משמעות עמוקה יותר, מעבר להופעה השטחית של הבריאה.

ברגע שנבין הדברים הללו, נוכל להבין את העומק האמיתי של החגים שלנו. בכל חג ביהדות קיים רמה מסוימת של פוטנציאל שעלינו לנצל. כאשר אנחנו חוגגים את שבועות, יש לנו פוטנציאל לקבל את הרמה הרוחנית של קבלת התורה שוב ושוב. בכל חג יש נושא אחר ובכל חג יש לנו היכולת לקבל את המינון המתאים של רוחניות הדרושה להעלאת עבודת ה'. אין ספק שהיהודים חייבים לעשות מעשים טובים בכל השנה ובכל יום עלינו לשבח ולהלל את ה' על שנתן לנו את התורה. אך אם נחגוג זאת בכל יום, לא נמלא את המשמעות האמיתית של הדבר. לכל חג יש ערך פנימי וכל חג הוא חידוש של אירועי העבר. בהתאם לחסידות, אנחנו יכולים לצמוח מכל חג, בגלל שיש בכל אחד את הערכים המיוחדים שלו. כפי שאמרתי לעיל, בראש השנה, העולם נברא מחדש, לא באופן פיזי, אך המאפיינים הרוחניים נותרים בו וניתן להשתמש בהם כדי להעשיר את הנשמה שלנו.

הרב אברהם יצחק הכהן קוק מציע גישה שונה להבנה עמוקה יותר של חגי ישראל. הרב קוק משתמש בפסח כדוגמא. בכל שנה אנו חוגגים את הפסח ומלמדים את הדורות הבאים על האירוע החשוב בהסטוריה, כאשר הפכנו לעם הנבחר. הסיבה לאירוע זה (עם המסורות הקבועות בכל שנה) היא להראות שיציאת מצרים באמת לא תמה. הגאולה ממצרים מתרחשת בכל דור והיציאה הפיזית ממצרים היתה רק התחלה שנמשכת עד היום. יציאת מצרים היתה לא רק יציאה ממצב של עבדות, אלא היא התרחשה כדי להפנים בעם ישראל את היכולת לקדש את שם ה' בעולם. היא העניקה לנו את הכלים הדרושים להעשרת כל היבט של החיים שלנו. ברגע שנהפוך לעם ושם ה' ייוודע בעולם, אנו ממלאים את המשימה שלנו בעולם הזה. דבר זה מתרחש בכל דור ודור, עם ישראל חייב לשאוף להפיץ את שם ה' בכל הזדמנות. חג הפסח מלמדת אותנו שעלינו להביט סביבנו, לבחון את המציאות ולנצל את הכוחות שניתנו לנו. הסיבה האמיתית של חג הפסח היא לא רק כדי להזכיר לנו על היציאה מעבדות לחירות, אלא זה זמן לשבת, לפגוש בני משפחה, לתכנן ולהבין עד לאן הגענו ועל מה עלינו להתמקד כדי שנוכל להמשיך לצאת ממצרים גם בימינו. זו הסיבה לחוקים ולמסורות של חג הפסח. זו בדיוק הסיבה מדוע אנחנו מלמדים את הילדים שלנו על יציאת מצרים. אנחנו מנסים להחדיר בהם את הערכים הללו כדי שהם יוכלו להמשיך את מסע היציאה ממצרים.

לחגי ישראל יש השפעות רוחניות רבות, אך גישתו של הרב קוק מלמדת אותנו כי החגים שלנו אינם רק אירועים מהעבר. מהותם של האירועים שהתרחשו ממשיכים אל תוך העתיד. כאשר אנחנו חוגגים את חג השבועות, אנחנו ממשיכים לקבל את התורה, ללמוד, להתפתח ולהציג אותה לדורות הבאים. כאשר אנחנו חוגגים את פורים, המסר של החג ממשיך בחיינו היומיום. אנחנו חוגגים את פורים פעם בשנה כדי שנוכל להמשיך היבט זה של החגיגות גם בעולם המודרני.

כאשר אנחנו חוגגים יום הולדת או יום העצמאות, חשוב לציין אירועים אלה. כפי שאמרתי, אירועים אלה הם חלק חשוב בתרבות המודרנית. אך כאשר אנחנו מביטים בימים אלה, אסור לנו להתמקד רק בהיבט זה בלבד. עלינו לשאוף להבין את המשמעות של כל חג ולקדם את המסר הנלמד מכל אחד. לחגי ישראל יש הכוח להביא לשינוי בחיים שלנו. אז בפעם הבאה שמגיע חג כלשהו, בואו לא רק נציין את היום, אך נחיה באמת את האירועים עצמם.