וירא – "חסד" אמיתי
כאשר מדברים על אברהם אבינו, מיד חושבים על חסד. הנביא מיכה מקשר באופן מפורש בין חסד לבין אברהם (מיכה, ז':20):
המשך קריאה ←כאשר מדברים על אברהם אבינו, מיד חושבים על חסד. הנביא מיכה מקשר באופן מפורש בין חסד לבין אברהם (מיכה, ז':20):
המשך קריאה ←אחד הצרכים הבסיסיים ביותר שאדם צריך כדי לחיות חיים יהודיים מלאים הוא להקיף את עצמו בכלים המתאימים כדי לחיות חיים אלה. קהילה דתית, מזון כשר ומקוה טהרה הם חלק מהכלים הדרושים ליהודי כדי "לשמור" על היהדות שלו. ועד כמה שזה נשמע חשוב, לעתים קרובות אמונתו של יהודי נבדקת כאשר הוא עוזב את אזור הנוחות שלו ונחשף לעולם שמסביב.
המשך קריאה ←בעולם המודרני היכולת לא לעשות כלום נחשב לערך חשוב ביותר. אנחנו עובדים קשה כל החיים כדי שמתישהו נוכל לשבת ולא לעשות כלום, להנות מהעובדה שכבר אין לנו מחוייבות לאף אחד. היהדות מתנגדת לחלוטין לגישה זו. אין זה אומר שהיהדות מתנגדת למנוחה או ליציאה לנופש, אבל כל מה שאנחנו צריכים לעשות זה להטעין את הסוללות (כמובן בדרכים נכונות וצנועות).
המשך קריאה ←הגאון מוילנא (הרב אליהו מוילנא) ידוע כמי שטען שהמסרים החיוניים בתורה הינם חזקים ביותר בפעם הראשונה שבה הם מופיעים. אנו לומדים את החשיבות של חסד מאברהם אבינו, למרות שהתורה מדברת על מצוות החסד הרבה יותר מאוחר בתורה
המשך קריאה ←ג'ון וודן אמר פעם ש"הפרטים הקטנים של חיינו הם החיוניים; הדברים הקטנים הם הגורמים לדברים הגדולים לקרות". זה קורה לכולנו. מספר רב של פעמים במהלך חיינו אנו שואלים את עצמנו מהי המטרה של כל הפרטים הקטנים ביהדות. האם זה באמת משנה איך אנחנו תוקעים בשופר?
המשך קריאה ←אנחנו חיים בעולם של תוצאות. יזמים, פוליטיקאים ואנשים פשוטים – לכולם אכפת מהתוצאה הסופית. מחנכים אותנו בעולם המערבי שעל מנת להצליח, עליך להצטייד בארגז כלים ובמוניטין. היהדות מבינה את נקודת המבט הזאת ומקבלת אותה בתחומים מסוימים. למשל, התניא (תורתו של הרבי הראשון מלובביץ') מדברת ללא סוף על כך שלא די בכך שיש רצון חזק לשמור מצוות,
המשך קריאה ←הרעיון ביהדות שאדם יכול לחזור בתשובה על עבירות שעשה בעבר הוא ייחודי מאוד. תשובה, או תהליך החזרה לקב"ה לאחר ביצוע עבירה, משנה את כל היישות שלנו. במאמר זה נתעמק במצות התשובה ובדרך שבה ניתן להגיע למלוא הפוטנציאל שלה.
המשך קריאה ←פילוסוף אחד פעם אמר, "בכל דבר יש יופי, אך לא הכל רואים אותו". עקרון בסיסי ביהדות הוא שלכל מעשה, מילה או מחשבה יש ייעוד. עקרון זה מתייחס לכל תחומי החיים, גם לטריוויאליים ביותר. ביהדות, אנו מעלים את הרמה הפיזית לרמה רוחנית, ומפיחים בכל מעשה ייעוד ומשמעות.
המשך קריאה ←בפרשתנו אנו למדים על כך שהבעת אבלות של יהודי צריכה להיות במסגרת הגיונית. כאשר נשמה עוזבת את העולם, אנו מצווים לא להגזים בהבעת האבלות באמצעות גרימת נזק פיזי לעצמנו, לפי הפסוק (דברים, י"ד:א'):
המשך קריאה ←הכרת תודה היא אחת התכונות החשובות ביותר של אדם. על ידי הכרת המעשים הטובים, אנו מביאים גדולה לעולם. להבדיל, כאשר אנו מתעלמים מהטוב, או שוללים את קיומו של הטוב שנתברכנו בו, אנו מונעים מעצמנו ומהעולם להגשים את הטוב. ברמה לאומית, אם לא נבין את החסד המופלא אשר הקב"ה עושה עמנו בכל רגע, איננו יכולים לעובדו אפילו לרגע אחד. בפרשתנו אנו לומדים על תכונה בסיסית זו (דברים 8:10):
המשך קריאה ←