נח – חיים עסוקים הם חיים מוצלחים

הרב עזרא פרידמן

בעולם המודרני היכולת לא לעשות כלום נחשב לערך חשוב ביותר. אנחנו עובדים קשה כל החיים כדי שמתישהו נוכל לשבת ולא לעשות כלום, להנות מהעובדה שכבר אין לנו מחוייבות לאף אחד. היהדות מתנגדת לחלוטין לגישה זו. אין זה אומר שהיהדות מתנגדת למנוחה או ליציאה לנופש, אבל כל מה שאנחנו צריכים לעשות זה להטעין את הסוללות (כמובן בדרכים נכונות וצנועות). היהדות מאמינה בתוקף כי עיסוק מתמיד של האדם הוא צורך חיוני ביותר. אנחנו תמיד צריכים לשאוף להיות עסוקים במשימות שונות, במסעות שונים. אנחנו צריכים תמיד לנסות ולשפר את חיינו בכל תחום. אידיאלים אלה נוגדים לעולם שבו מחכים לשבת על החוף 24/7. ביהדות, אם אינך עושה משהו חיובי, לבטח תמצא את עצמך עוסק בדברים שליליים, בחטאים. ניתן ללמוד זאת מפסוק אחד בתנ"ך (איוב, ה':ז'):

כִּֽי־אָ֭דָם לְעָמָ֣ל יוּלָּ֑ד וּבְנֵי־רֶ֝֗שֶׁף יַגְבִּ֥יהוּ עֽוּף׃

בדרך כלל מפרשים את הפסוק שהאדם אמור להיות עסוק, אבל המשמעות האמיתית של הפסוק היא שלא משנה מה האדם עושה, הוא תמיד עסוק, למרות שהוא זה שמחליט אם העיסוק הוא חיובי או שלילי. לא משנה מה אנחנו עושים, עלינו לשאוף לעבוד קשה וליצור לעצמו מטרות טובות בחיים. גם כשאנחנו לא עובדים לפרנסתנו, עלינו לחפש כיצד לעזור לאחרים, למצוא תחביבים מועילים ולהעשיר את חיינו בקיום מצוות. אנחנו יכולים ללמוד מדורו של נוח על החשיבות של מסר זה.

בדורו של נוח, האנושות שקעה להתנהגות שלילית ביותר, עד כדי כך שה' מחליט להרוס את העולם ולבנותו מחדש עם נוח ובני משפחתו. למרות שיש מספר סיבות ברורות להתנהגותה של האנושות באותו הדור, ישנו פרט אחד קטן שרבים מהקוראים אינם שמים לב אליו בכלל. כאשר אנחנו קוראים את הבטחתו של הקב"ה לא להרוס את העולם שוב, אנחנו מוצאים מסר נסתר (בראשית, ח':כ'-כ"ב):

וַיִּ֥בֶן נֹ֛חַ מִזְבֵּ֖חַ לַֽיהוָ֑ה וַיִּקַּ֞ח מִכֹּ֣ל ׀ הַבְּהֵמָ֣ה הַטְּהוֹרָ֗ה וּמִכֹּל֙ הָע֣וֹף הַטָּהֹ֔ר וַיַּ֥עַל עֹלֹ֖ת בַּמִּזְבֵּֽחַ׃ וַיָּ֣רַח יְהוָה֮ אֶת־רֵ֣יחַ הַנִּיחֹחַ֒ וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־לִבּ֗וֹ לֹֽא־אֹ֠סִף לְקַלֵּ֨ל ע֤וֹד אֶת־הָֽאֲדָמָה֙ בַּעֲב֣וּר הָֽאָדָ֔ם כִּ֠י יֵ֣צֶר לֵ֧ב הָאָדָ֛ם רַ֖ע מִנְּעֻרָ֑יו וְלֹֽא־אֹסִ֥ף ע֛וֹד לְהַכּ֥וֹת אֶת־כָּל־חַ֖י כַּֽאֲשֶׁ֥ר עָשִֽׂיתִי׃ עֹ֖ד כָּל־יְמֵ֣י הָאָ֑רֶץ זֶ֡רַע וְ֠קָצִיר וְקֹ֨ר וָחֹ֜ם וְקַ֧יִץ וָחֹ֛רֶף וְי֥וֹם וָלַ֖יְלָה לֹ֥א יִשְׁבֹּֽתוּ׃

מה הקשר בין שני פסוקים אלה? מה הקשר של המפגש בין ההבטחה של ה' לא להרוס יותר את העולם לבין הציווי שהאדם יעבוד במשך כל השנה? התשובה היא שאחד הגורמים לחטאי אותו הדור היה שהם לא היו עסוקים מספיק. חכמינו אומרים שלפני המבול האדם לא היה צריך לעבודה קשה כדי לפרנס את עצמו ואת משפחתו. הוא היה שותל זרע קטן, וזה היה מחזיק שנה. הקצירה היתה קלה וכל המשאבים הטבעיים היו בשפע. העדר פעילות השפיע על החברה האנושית. כאשר אדם אינו עובד, יצר הרע מתחיל לעבוד והתוצאות עלולות להיות הרות אסון, כמו שאנחנו רואים בדור של נוח. יהודי צריך תמיד למצוא לעצמו תעסוקה, לא רק ליציבות הנפשית שלו, אלא גם ליציבות הרוחנית.

ביטוי עתיק שואל מי גדול יותר, אדם חד וחריף או אדם גאון ועונה שאדם חריף גדול יותר כי הוא יודע איך לא להסתבך בדילמות שהגאון חייב לפתור. זוהי החשיבות של אורח חיים יהודי פעיל ומלא. כאשר אנחנו עסוקים אנחנו מונעים מיצר הרע להשתלט עלינו. כאשר אנחנו עוסקים בדברים חשובים, אנחנו נמנעים מלעסוק בחטא. הפתרון לדור של נוח היה אברהם אבינו. הוא היה תמיד עסוק במעשים, בלימוד ובחיפוש הדבר הנכון לעשות. הציווי הראשון לאברהם הוא "לך לך", לומר לך, עשה, תתקדם. אברהם הלך במשך כל חייו. עלינו ללמוד מסר כדי להוכיח שחיים עסוקים הם חיים מוצלחים.