ויצא – דבקותו של יעקב במטרה

הרב עזרא פרידמן

פרופסור לאתיקה במכללה מאוד מכובדת נתפס פעם כשהוא עושה מעשה מאוד לא אתי. לאחר מעשה ניגש אליו אחד הסטודנטים שלו ושאלו כיצד יכול לבלות את רוב זמנו בהוראת אתיקה ואז לבצע מעשה כה חמור. המרצה הסתכל בתלמידו עם חיוך ממזרי וענה: "למה לא? האם מרצה למתימטיקה חייב להיות משולש?" מוסר ההשכל הוא שאדם יכול ללמוד או ללמד נושא מסוים, אך יכול לנתק עצמו לגמרי מנושא לימודיו. ביהדות רעיון זה פשוט בלתי נתפס. עמוד התווך של היהדות הוא התורה ושמירת המצוות. לימוד תורה בלבד אינו מספיק. על היהודי לחיות על פי מצוות התורה. ללא מעשים, ללימוד אין משמעות. חייו של היהודי, וכל מעשיו, חייבים לגלם את התורה ואת ערכיה. בפרשת השבוע אנו קוראים על מסעו של יעקב, וזה יסייע לנו להבין ביתר שאת רעיון זה.

פרשת השבוע שעבר הסתיים בבריחתו של יעקב מאחיו כשהינו מפחד שעשו יפגע בו. יעקב מחפש מפלט אצל דוד לבן, בארץ חרן. אך, במקום למצוא מפלט במקום בטוח, חרן הוא מקום מסוכן ליעקב, גם מבחינה רוחנית וגם פיזית. העיר הייתה מלאה בעובדי אלילים וברמאים, ומעל לכל לבן היה ידוע כאחד האנשים הרעים בעיר. במהלך שהותו בחרן יעקב עבר המון נסיונות. רימו אותו מספר פעמים. בגלל מעשה המרמה של לבן, הוא נישא ללאה במקום לרחל, ולא זכה לתשלום על עבודתו הקשה. יעקב נאלץ לחיות באוירה מאוד קשה במשך למעלה מעשרים שנה. ובכל זאת הוא נשאר נאמן לעקרונותיו. לדברי חכמינו, יעקב עצמו מזכיר שחייו בביתו של לבן היו מאתגרים (בראשית, ל"ב:ה', רש"י):

"כֹּ֤ה אָמַר֙ עַבְדְּךָ֣ יַעֲקֹ֔ב עִם־לָבָ֣ן גַּ֔רְתִּי וָאֵחַ֖ר עַד־עָֽתָּה" – כלומר עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצות שמרתי ולא למדתי ממעשיו הרעים.

יעקב הצליח להתגבר על הקשיים של החיים בביתו של לבן. מתוך נסיון קשה זה הוא היה לאדם חזק יותר והביא לעולם 12 ילדים. מעניין לציין את המילים השונות המציינות את מסעו של יעקב, אשר נותנים לנו להבין את הדרך לצמיחתו האישית. לפני הגיעו לחרן, יעקב מתואר כ"איש תם יושב אהלים". הוא אינו יוצא הרבה, נשאר עם עצמו ואינו מודע לסביבתו. כאשר אמו מספרת לו על המשימה שלו לקבל את ברכת יצחק במקום עשו, יעקב רועד מפחד. אך עם לבן, נראה שהוא חזק יותר ומוכן להתמודד עם כל מה שנקרה בדרכו. איך רכש יעקב את תכונת הדבקות במטרה? התשובה היא שיעקב עבר תהליך. אנו רואים, דרך קריאה מדוקדקת של הפסוקים, שכאשר ברח מהבית הוא היה בן 64 וכאשר הגיע לביתו של לבן היה בן 77. זה לא הגיוני שהדרך תיקח לו 14 שנה. חכמינו אומרים שלפני שיצא לחרן, יעקב ביקר אצל אבותיו שם ועבר, ולמד שם תורה במשך 14 שנה. הוא למד ברצינות רבה כדי להכין את עצמו לאתגרים שיהיו לו בחייו. הוא למד והכשיר את עצמו ללכת אך ורק בדרך ה'. וכך אנו רואים שלימוד תורה אינו רק משימה אינטלקטואלית, באמצעות השילוב בין לימוד רציני לבין מעשים, נוכל להפנים את האידיאלים והערכים של התורה ונהיה מוכנים להתמודד עם כל מה שיקרה לנו בחיים.

כפי שכתב פעם משורר ישראלי: "במשך הדורות שאפו היהודים לשמור על השבת הקדושה, אך יותר משהיהודים שמרו על השבת, השבת שמרה על היהודים". כך הדברים גם עם התורה. ככל שנקפיד יותר לשמור על התורה ונתעמק בקיום המצוות, כך נזכה להיות דבקים במטרה ונתמלא בכוח למלא את הייעוד שלנו.