משה מייזלק / שבת הגדול – פרשת צו
שבת הגדול – פרשת צו / משה מייזלק
מה יש בשבת שלפני פסח שמזכה אותה בשם המיוחד "שבת הגדול"? מסכת שבת (קי"ג, ע"א) מסביר שהעם היהודי ייגאל אם כל היהודים ישמרו שתי שבתות. ההבנה הפשוטה יכולה להיות שתי שבתות שונות או עוקבות. אך, בבחינה מעמיקה יותר, אולי הכוונה היא לשני היבטים שונים של שבת שחיינו אותה והערכנו אותה במידה הנכונה. ספר ויקרא (י"א:ג') אומר "ואת שבתותי תשמרו" – בלשון רבים, כלומר לשבת יש שני היבטים.
אלה הם שני ההיבטים של "זכור" ו"שמור". רעיונות אלה מביאים אותנו לדרכים השונות שבהם אנו עובדים את ה' – דרך אהבה ודרך יראה. זכור דורש מאיתנו להעשיר את השבת דרך עמידה בכל הכללים וההוראות. כמו כל מצוות העשה, אלה הם ביטויים של האהבה שלנו כלפי הקב"ה. בנוסף, שמור מחייב אותנו לשמור שבת באמצעות הימנעות מהתנהגויות שאינן תואמות את האופי הקדוש של היום. כאשר אנו שולטים במעשים שלנו, כאשר אנו מצייתים לחוקים המגבילים את הפעילות שלנו ושומרים עלינו מפני הדברים המרתיעים אותנו לחיות חיים רוחניים, נוכל לעבוד את ה' ביראה.
שבת מיוחדת אחרת היא שבת שובה. שבת זו מתמקדת בחסרונות שלנו בעבודת ה'. היא מדגישה שעלינו לנקוט בעמדה רצינית יותר כלפי יראת השמיים שלנו, ואילו שבת הגדול מדגישה את האהבה שבין ה' לעמו. שבת שובה קוראת לנו ליראה ושבת הגדול קושר אותנו לבוראנו בחוטים של אהבה. עבודת ה' היא נעלה יותר מאשר עבודה שהיא ביראה בלבד. נכון שכל השבתות הן מתנה מיוחדת מה', אך שתי שבתות אלה מיוחדות בשפע המיוחד שהן מביאות לנו כהקדמה לשבוע הבא. מתוך שתי שבתות אלה, השבת הקודמת לפסח היא חשובה יותר, בגלל שהיא מתייחסת לאהבה, שהיא נעלה יותר ליראה.
הנוסח השני של עשרת הדברת מעביר את הדגש של השבת מהעבר אל ההתחלה שלנו כעם ישראל. אנחנו זוכרים שהיינו עבדים במצרים ואז ה' הוציא אותנו מעבדות. אנחנו מעריכים את ההבחנה שה' עשה, והציל אותנו מהמכות, כאשר שלח אותן רק למצרים. כלומר, פסח מחבר אותנו לאמונה עמוקה יותר – בהשגחת הקב"ה. ההבנה שלנו של ההשגחה (להבדיל מהגויים), המעורבות התמידית והנוכחות האישית שלו – יוצרות קשר עמוק, קשר אינטנסיבי ומיידי יותר.
האמונה בהשגחה אם כן, היא האמונה השכלית יותר. אמונה זו, ביחד עם אמונה בקיומו של הבורא, מביאים אותנו ל"שתי השבתות", הכלים הדרושים לרכישת הזכות לגאולה לאומית.
השבת מוזכרת במקרא כיום השביעי. רק לאחר בחירתו של הקב"ה בעם היהודי, נותנת התורה תיאור אחר ליום הזה, וקוראת לו "שבת". יום שבת זה יהיה אות נצחי, קשר פעיל ונמרץ בין הקב"ה לעם ישראל. זה החלק של הרעיון של "שתי שבתות" שמקשר אותנו לגאולה, הנובעת משתי הסיבות לשבת שניתנו בעשרת הדברות: בריאת העולם ויציאת מצרים.
פסח גם נקרא "שבת" (ויקרא, כ"ג:י"ב), בגלל שהוא מסמן את הזמן שבו נכנסנו לקשר מיוחד עם הקב"ה. השבת הקודמת לחג הוא הצומת בו שתי התקופות נפגשות ומתמקדות בקשר זו.
זו אכן השבת המיוחדת ביותר – שבת הגדול.
מי ייתן ונזכה לאין סוף ברכות והצלחה מאת ה' על המעשים שלנו בהבאת ההלכה ואמיתות התורה לכמה אנשים שנוכל. נתפלל שדברי הנביא מלאכי יתקיימו בזמננו – "לפני בוא יום ה' הגדול והנורא", אז נזכה ליום הגדול של הגאולה השלמה.
שבת שלום וחג פסח כשר ושמח.