פרשת אחרי מות – קדושים  / נחום סטון

ויקרא י"ח:3

כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ־מִצְרַיִם אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם־בָּהּ לֹא תַעֲשׂוּ וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ־כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה לֹא תַעֲשׂוּ וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ׃

בפרשתנו אנחנו קוראים את הפסוק "וכמעשה ארץ מצרים לא תעשו".

כאשר כותבים פסוק עם ביטוי מופשט, לא ניתן לתרגמו באופן מילולי. אדם לא יכול "ללכת" במערכת חוקים או התנהגויות. ומכאן אנחנו מגיעים לכמות גדולה מאוד של פרשנויות. יש המפרשים, לא ללכת לפי חוקי הגויים ויש המפרשים שמדובר בתסרוקות, בהתנהגויות, בארכיטקטורה, בלבוש, באופנה. הרמב"ם בעקבות  הגמרא קבע את "כל הדברים לעיל" (מסכת עבודה זרה 1-3).

רש"י מצטט מדרש הלכה ומסביר:

ובחקתיהם לא תלכו. מַה הִנִּיחַ הַכָּתוּב שֶׁלֹּא אָמַר? אֶלָּא אֵלּוּ נִימוֹסוֹת שֶׁלָּהֶן — דְּבָרִים הַחֲקוּקִין לָהֶם — כְּגוֹן טַרְטִיָּאוֹת וְאִצְטַדִיָּאוֹת,

"קרקסאות ותיאטראות" – במילים אחרות, פעילויות לשעות הפנאי. הרמב"ם אינו מציין זאת בכלל ברשימת הפעילויות האסורות שלו.

בשעה שאנו (בתקוה) נכנסים לשלבים האחרונים של בידוד הקורונה, אני חושב שנוכל להעריך בצורה טובה יותר את פרשנותו של רש"י, אשר נראה מטפורי או מופשט יותר מהסברו של הרמב"ם.

במידה רבה כולנו נכנסנו בעל כורחנו למשרה מלאה של שעות פנאי. מה עשינו בזמן הזה? הרבה מהכל, כמובן. כלל הפעילויות הן ברצף של פעילויות רוחניות, אינטלקטואליות, טריוויאליות ואולי אף מבישות. ההחלטות שקיבלנו משקפות במידה רבה את הערכים שלנו.

רש"י מורה לנו להימנע מפעילויות שאינן מקדמות, ואף אולי נוגדות, את האידיאלים והמוסר שלנו. בזמן שאנו יוצאים מהבידוד, אנחנו יכולים לנצל את הרגע כדי להעריך כיצד ניצלנו את הזמן שלנו.

*******

בדף היומי (יום רביעי), שבת נ"ד: מדברים על פרה מסוימת שטיילה בשבת בצורה לא ראויה מקושטת בסרט. (אסור ליהודי לתת לבהמתו להסתובב עם עול לא נחוץ ברשות הציבור בשבת). התייחסו שהפרה שייכת לרבי אלעזר בן עזריה, למרות שזו לא היתה הפרה שלו. הגמרא מסבירה שהטילו על רבי אלעזר בן עזריה את האחריות לפרה, אשר היתה שייכת לשכן, מאחר ולא מחה על הקישוט בשבת. מנהיגי הקהילה אחראים להתנהגות של בני קהילתם.

לכל אחד מאיתנו יש תפקיד למלא בתוך המשפחות, הקהילות ומקומות העבודה שלנו, והתפקיד הזה הוא להנהיג באמצעות דוגמא. ברור שאסור לאף אדם להתערב בחייו של אדם אחר. על כל אחד לסדר את עולמו שלו. האם נקטנו בצעדים הנכונים כדי להכניס את הקב"ה לתוך החיים שלנו? האם ההתנהגות שלנו מבטאת בצורה נכונה את המטרה של החיים שלנו?

בזמן שאנו חיים חיי יומיום שאמורים לשקף את האידיאלים של היהדות, אנחנו עוזרים וערבים לכל אחד ולכל עם ישראל. כאשר נקבל את המלצתו של רש"י ונגביל את האימוץ של דרכי הגויים, נוכל להתחיל ללכת בדרכו של הקב"ה.