שמות – גדרות הן ההגנה הטובה ביותר

חלק מייאש ביותר ביהדות הם הצווים והאיסורים שהינם מדרבנן. הקושי שבהם הוא ש"גדרות" אלה מגבילים מאוד ומטרתם למנוע אפילו סיכוי קטן ביותר של עבירה. אנשי מחשבה מודרניים רבים חשים כי מצבים קיצוניים אלה, עליהם מבוססים צווים אלה, הינם מגוחכים. צווים אלה משפיעים על חלק נכבד מחיינו ולעתים קשים יותר לשמירה מאשר המצוות הבסיסיות. אז מדוע הם קיימים? מה מטרתם? הם יש מסר חשוב בצווים אלה? הצווים הרבניים הם אלה השומרים על איזון ביהדות. הם מאפשרים ליהודים להתמודד עם תרבות חדשה או שינוי בחברה המודרנית, ובו זמנית לשמור על המסורת היהודית ללא פשרות. גדרות אלה מהווים את המסירות ההדוקה ביותר והאמונה החזקה ביותר בדרכנו, ללא קשר למידת המגוחכות שלהם. גדרות אלה הן מה ששמרו על היהודים במהלך התקופות המאתגרות ביותר שלהם. צווים אלה מזכירים לנו את השיעורים המהותיים ביותר של התורה. לפי הצווים הרבניים, אסור ליהודים לאכול אוכל אשר בושל בידי גוי (אם האוכל מתאים להיאכל בסעודה חגיגית). לפי התורה, אין איסור כזה. אך חכמינו חשו שאם אנו מצווים לא להינשא למי שאינו יהודי, קיימת סכנה לכך באם נשב עמם לאכול ולסעוד. זוהי רק דוגמא אחת של האמצעים המוגברים שעלינו כיהודים לנקוט כדי להימנע מנישואי תערובת. דוגמאות אחרות של צווים אלה משמשים להגברת הערכים היהודיים. כאשר החלו אנשים להשתמש בחשמל בחיי היומיום, חכמינו תהו כיצד להתמודד עם המצאה זו. לאחר דיון מעמיק, לפי כל הדעות, הדלקה וכיבוי של מכשירי חשמל אינם פעולה המתאימה לסביבה שומרת שבת. אם היינו יכולים להשתמש בטלפון הנייד שלנו בשבת, היינו מאבדים לגמרי את האווירה של היום הזה. אלה הן מספר דוגמאות לעומק שבו התורה עוברת מדור לדור. המסורת דרבנן היא הדרך של היהדות להתמודד עם כל מכשול אשר תתעורר במשך הזמן. ערכים אלה ניצבים בפני קשיים רבים יותר במדינת ישראל, בין אם מדובר בחוקים הקשורים לצבא יהודי במאה ה- 21 או להחייאת החקלאות היהודית שהייתה רדומה במשך מאות שנים. גדרות אלה חשובות כל כך להגנה הרוחנית שלנו שאם נמוטט אותן, התוצאה עלולה להיות הרסנית. בפרשתנו אנו רואים כיצד ניתן למוטט גדרות אלה ולאלו תוצאות המצב עלול להביא.

בתחילת ספר שמות עם ישראל מתרבה במהירות רבה. פרעה חדש עולה לכס המלוכה במצרים וסיפורם של יוסף, יעקב ומשפחתם נשכח. תחושת הכרת הטוב שמצרים חשה כלפי משפחת יעקב הופכת לפחד ולחשדות. כמו עמים רבים אחריהם, המצרים מחליטים שהיהודים הם האויב המאיים ביותר, ולא החבר הקרוב ביותר. ובכל זאת, המצרים יודעים שמלחמה גלויה נגד עם ישראל עלולה להסתיים במפלתם. המצרים היו חייבים להיות יצירתיים. בפרק א' של חומש שמות, אנו לומדים על תוכניתם (שמות א':ט'-י"א):

וַיֹּ֖אמֶר אֶל־עַמּ֑וֹ הִנֵּ֗ה עַ֚ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל רַ֥ב וְעָצ֖וּם מִמֶּֽנּוּ:  הָ֥בָה נִֽתְחַכְּמָ֖ה ל֑וֹ פֶּן־יִרְבֶּ֗ה וְהָיָ֞ה כִּֽי־תִקְרֶ֤אנָה מִלְחָמָה֙ וְנוֹסַ֤ף גַּם־הוּא֙ עַל־שֹׂ֣נְאֵ֔ינוּ וְנִלְחַם־בָּ֖נוּ וְעָלָ֥ה מִן־הָאָֽרֶץ:  וַיָּשִׂ֤ימוּ עָלָיו֙ שָׂרֵ֣י מִסִּ֔ים לְמַ֥עַן עַנֹּת֖וֹ בְּסִבְלֹתָ֑ם וַיִּ֜בֶן עָרֵ֤י מִסְכְּנוֹת֙ לְפַרְעֹ֔ה אֶת־פִּתֹ֖ם וְאֶת־רַעַמְסֵֽס.

"וישמו עליו שרי מיסים" – רש"י ומפרשים אחרים מסבירים שהמצרים החלו את תקופת העבדות בכך שהטילו על בני ישראל מיסים כבדים. התכנית שלהם הייתה לרמוס באיטיות את בני ישראל ולהפוך אותם לעבדים. תכנית מהירה להפוך את בני ישראל לעבדים לא הייתה מצליחה ולכן היה עליהם לשבור את הבטחון העצמי ואת אופיים של העם היהודי כדי להפוך אותם לעבדים. הטכניקה המצרית שימשה עמים רבים במשך דורות. כאשר היטלר השתלט על גרמניה בשנת 1933 הוא השתמש באותה הטכניקה. הוא לא התחיל עם תאי הגזים. בתחילה הוא חוקק חוקים ושכנע את העם הגרמני שהם מאבדים את מעמדם הגרמני. הוא דחק את היהודים מתפקידים בכירים בממשלה ובתרבות. בתחילה היהודים לא הגיבו, והיו יהודים שאפילו האשימו יהודים אחרים במצב המתפתח. אז החל היטלר להחרים עסקים יהודיים, ולפטר משפטנים יהודיים. בשנת 1935 הוא חוקק את חוקי נירמברג, אשר מנעו נישואין ויחסים אישיים בין גרמנים לבין יהודים.  מעשי דיכוי אלה גברו עד להקמת מחנות הריכוז ובניית תאי הגזים. היטלר, כמו פרעה לפניו, לאט לאט "חצה את הגדרות" כדי למשוך את היהודים למצב של כניעה ומוות. השיעור שעלינו ללמוד משני אירועים הסטוריים אלה הוא שעלינו תמיד לעמוד על המשמר. עלינו להיות מודעים לסכנות האורבות לנו בכל מקום.

השיעור הזה תקף גם לגבי צווים ואיסורים שהם מדרבנן. היהדות מלמדת אותנו שאם נשמור על קליפה קשה מבפנים, נוכל לעמוד בפני דורס כלשהו מבחוץ. ישנם צווים וחומרות רבים שנראים אולי מוזרים בתחילה, אבל עלינו לזכור שהם ההגנה הרוחנית הטובה ביותר שלנו. אם מישהו מפיל אפילו גדר לא חשובה, הכל עלול להתערער, כמו חור קטן בסכר שעלול לבסוף לגרום לשטפון. עלינו לקבל באהבה את עומקם ומוסריותם של איסורים אלה וללמוד מהם לקראת העתיד. בדיוק כמו שלמדנו מקשיים קודמים עלינו תמיד לעמוד על המשמר, הדבר נכון גם לגבי האידיאליים הרוחניים שלנו. עלינו לחזק תמיד את הגדרות ולשמור על עמידותם.