חוקת – טיפה בים

הרב עזרא פרידמן

הנס סליי אמר פעם "אם נאמץ את הגישה הנכונה, נוכל להפוך מתח שלילי למתח חיובי". ביהדות אנחנו תמיד שואפים להשיג ידיעה עמוקה על כל נושא, כדי לאפשר לנו להתמודד עם כל קשיי החיים. אני מאמינים שכאשר נבין כל פרט בדת שלנו, נוכל להתחבר בצורה עמוקה יותר לה' ולתורתו. כמובן שרעיון זה הוא נכון, אבל עלינו גם להבין שיש תחומים שהם מעבר ליכולת ההבנה שלנו. כמה מהרעיונות הרוחניים והחזקים ביותר ביהדות פשוט אינם ביכולתו של כל בן אנוש להבין. אל לנו להתפלא מכך, אלא עלינו לשמוח מהעובדה שגם לחכמה שלנו יש גבולות. ללא קשר לכך, עלינו תמיד לנסות להבין בצורה הטובה ביותר את הדת שלנו, ובו זמנית להבין שיש תחומים שלעולם לא נוכל להבין.
הנושא של פרשת השבוע, פרשת חוקת, נוגע בדיוק בנקודה זו. הפרשה מתחילה בציווי של "פרה אדומה", שהייתה מטהרת את הטמאים. התורה מכנה מצוה זו כ"חוק", כלומר מצוה שאין לה הסבר הגיוני. בספר קהלת, שלמה המלך מצהיר שהיה יכול למצוא את ההגיון לכל מצוה כמעט, אבל לא הבין את מצוות פרה אדומה.
משהו דומה מוזכר גם בפרשתנו, חטאו של משה רבנו. משה רבנו, המנהיג האולטימטיבי של עם ישראל, היהודי הצדיק ביותר בהיסטוריה היהודית, חטא כאשר הקב"ה אמר לו לדבר אל הסלע כדי שיתן מים לעם ישראל, אך הוא היכה בסלע. חטאו של משה נראה די טפל, אך עונשו היה שהוא לא זכה להביא את עם ישראל לארץ ישראל והוא ימות במדבר. תלמידי חכמים ופילוסופים יהודיים נדהמו ממקרה זה. משה רבנו צבר כל כך הרבה זכויות בחייו וחטאו נראה לא כל כך נורא. וגם אם כן, העונש נראה לא יחסי בכלל.
רבות דובר בספרות ההלכתית על חטאו ועונשו של משה. פרשנים רבים במהלך הדורות לא מצאו תשובה הולמת לבעיה. כפי שכתב הרב יצחק ארמה "הרי שולחן הרי בשר והרי סכין- ואין פה מה לאכול". מקרה זה הוא מעל ליכולת ההבנה שלנו. אך מחובתנו כיהודים לנסות ולהסבירו בצורה הטובה ביותר ולמצוא את המשמעות של אירוע טרגי זה.
יש המסבירים שהעובדה שמשה היה ברמה רוחנית כל כך גבוהה והוא הפר את דבריו של הקב"ה בפרהסיא היתה סיבה מספיק טובה לעונש כה חמור. גם אם משה חש שאולי היה עדיף להכות את הסלע מאשר לדבר עמו, לא ניתן לסלוח לאדם ברמה הרוחנית שלו על מעשיו. היהדות מצפה מאדם בדרגה הרוחנית שלו לסטנדרטים גבוהים יותר.
תשובה אפשרית נוספת היא שמעשיו של משה מצביעים על חטא עמוק יותר. ההבדל בין דיבור אל הסלע לבין הכאתו מצביע על שינוי באישיותו של משה. משה חש בנקודה זו שעם ישראל היה זקוק למשמעות שונה והוא היה צריך לשנות את סגנון מנהיגותו כדי לחנך את עם ישראל. המקרה עם הסלע מראה על שינוי באישיותו וכאשר ה' ראה את משה מכה בסלע הוא הבין שלמרות שמשה היה מנהיג משכמו ומעלה, היה דרוש אדם אחר, עם מנטליות אחרת, שיביא את עם ישראל לארץ ישראל. ולכן, משה היה צריך להעביר את שרביט המנהיגות לדור הבא.
אפשרות שלישית היא שחטא הכאת הסלע היה שולי לגמרי. העובדה שעם ישראל חטא כל כך הרבה העיד לרעה על מנהיגותו של משה. משה עשה ככל שיכל ואף אחד לא היה יכול להצליח יותר. אך מישהו היה צריך לשלם על החטאים הרבים של עם ישראל. וכך, משה רבנו קיבל את "העונש הקולקטיבי" על עצמו. הוא התחייב בגלל התנהגותו של עם ישראל. בחיים יש תוצאות למעשים שלנו. ה' העניש את משה לא רק בגלל שזה באמת הגיע לו, אך בגלל שהוא, כמנהיג, היה צריך לקחת אחריות על החטאים הקשים של עם ישראל.
כפי שהזכרנו לעיל, יש מספר תשובות המנסות להסביר את הקושי האמוני הזה. אולי הסבר אחר הוא שמשה נענש על חטאו בגלל מספר סיבות. לפעמים בחיים אנחנו רואים בעיה ספציפית, אבל כאשר נביט אחורה נוכל לראות מספר בעיות אשר גרמו לתגובת שרשרת. משה היה מנהיג מעולה, אבל היו בעיות רבות מדי עם עם ישראל, בנוסף למעשיו האישיים של משה. אולי זה יסביר לנו את העונש הקשה שניתן למשה.
למרבה הצער, אין תשובה אחת למקרה הטרגי הזה, אבל עדיין אסור לנו לדחות את התורה הקדושה שלנו או לזלזל בה. עלינו להשקיע מאמצים רבים כדי לנסות למצוא תשובות לשאלות תאולוגיות עמוקות. אבל עלינו גם להבין את הנשמות שלנו. אנחנו נבראנו בידי הקב"ה ולעולם לא נוכל באמת להבין את עומקו של העולם הזה. לא משנה כמה נלמד וכמה נחשוב שנוכל להסביר, הבנתנו היא רק טיפה בים הידע והקדושה של הקב"ה.