הצעת פתרון לשאלת האישה הכושית / נחום סטון

  אני רוצה להציע הסבר בתעלומת האישה הכושית שתואם גם את פשט הכתובים וגם את המדרשים. לדעתי, פתרון זה לא מתייחס ולא מפריע לכל הסבר של החלק השני והשלישי והרביעי של הסיפור, חרון אף השם, העונש, והריפוי  .

אברהם, רבקה, ויצחק, מתייחסים בשלילה לבנות הארץ ומכנים אותן "בנות כנען". בהמשך, יהודה נשא אישה "בת-איש כנעני" ולשמעון  יש  "בן הכנענית". אני חושב ש"כנענית" זה כינוי שמקביל ל-"שקצה" של העידן היותר קרוב לימינו ,ובדברי חז"ל ,"ארמית". מאוד יכול להיות שרוב ה"בנות-כנען" אכן היו כנעניות, שהרי "הכנעני אז בארץ", אבל בעיקר זה היה כינוי של הכללה שלילית.

אני מציע שליוצאי מצרים הכינוי שלהם הייתה "כושית", בת ממשפחת חם אחרת ,אבל עם אותו יחס של שליליות מוחלטת. אם כן, הכושית יכולה להיות ציפורה, שיצאה ממדיין.  אבל בכל מקרה הגיעה מבחוץ, ואף לא ידועה לנו על שום תהליך גיור מסודר.

 לחילופין, לפי פשט הכתוב, משה לקח אישה אחרת. אבל גם היא לא הייתה מישראל ואפילו אם היא עברה גיור  [ ואפילו אם ציפורה עברה גיור  ]  לא מפתיע שהיו אלו שהתייחסו אליה כ-"כושית" דהיינו "זרה". כדוגמה : "אני לא מזמינה את הכושית הזאת לליל הסדר! אתה תזמין אותה",  [ שהרי ממש עכשיו חוגגים את הפסח השני…]

אז, למה עכשיו? כי עכשיו יתרו חזר למדיין, עם , או בלי , ציפורה,  וזה התסיס את כל הסיפור.

בקיצור : "כושית" זה כינוי של שלילה, זלזול, ודחייה מקביל ל-"שקצה" של ימינו