בראשית – רוחניות מאוזנת

הרב עזרא פרידמן

הגאון מוילנא (הרב אליהו מוילנא) ידוע כמי שטען שהמסרים החיוניים בתורה הינם חזקים ביותר בפעם הראשונה שבה הם מופיעים. אנו לומדים את החשיבות של חסד מאברהם אבינו, למרות שהתורה מדברת על מצוות החסד הרבה יותר מאוחר בתורה. אנחנו מבינים את החומרה של רצח כאשר אנחנו קוראים על קין והבל, למרות שהאיסור לרצוח מופיע מאוחר יותר בעשרת הדברות. נקודת מבט זו חשובה כאשר אנחנו קוראים את ספר בראשית, שנראה לפעמים כמו סיפור הסטורי מקדמת דנא, אבל אנחנו לומדים דברים רבים מכל פסוק בספר בראשית.

ניתן ללמוד הרבה על בריאת העולם ובמאמר זה נתמקד בערך חשוב שאנו לומדים מאדם וחוה. הנחש הרשע פיתה את חוה לאכול מעץ הדעת אבל כאשר אנחנו קוראים את הפסוקים, אנחנו רואים הבדל בין הציווי של ה' והדרך שבה חוה מתארת את דבריו (בראשית ב':י"ז וג':ג'):

וּמֵעֵ֗ץ הַדַּ֙עַת֙ ט֣וֹב וָרָ֔ע לֹ֥א תֹאכַ֖ל מִמֶּ֑נּוּ כִּ֗י בְּי֛וֹם אֲכָלְךָ֥ מִמֶּ֖נּוּ מ֥וֹת תָּמֽוּת׃

וַתֹּ֥אמֶר הָֽאִשָּׁ֖ה אֶל־הַנָּחָ֑שׁ מִפְּרִ֥י עֵֽץ־הַגָּ֖ן נֹאכֵֽל וּמִפְּרִ֣י הָעֵץ֮ אֲשֶׁ֣ר בְּתוֹךְ־הַגָּן֒ אָמַ֣ר אֱלֹהִ֗ים לֹ֤א תֹֽאכְלוּ֙ מִמֶּ֔נּוּ וְלֹ֥א תִגְּע֖וּ בּ֑וֹ פֶּן־תְּמֻתֽוּן

בפסוק הראשון ה' אוסר רק על אכילה מעץ הדעת, אבל כאשר חוה מדברת עם הנחש, היא מוסיפה את האיסור לא לגעת בעץ. המדרש מתאר שהנחש דחף את חוה כדי שהיא תיגע בעץ. כאשר היא הבינה שלא קרה לה דבר, יכול היה הנחש לשכנע אותה לאכול מפרי העץ. מתוך סיפור זה, אנו רואים שהמקור לחטאה של חוה היה בכך שהיא הוסיפה על הציווי של ה'. פרשנים רבים דנים במי היה אשם באיסור הנוסף הזה. לפי חלק מהם אדם רצה להיות זהיר ביותר והוסיף בעצמו את איסור הנגיעה בעץ הדעת. לפי אחרים חוה הוסיפה את האיסור ולפי דעה שלישית, הנחש אשם שהוסיף את האיסור כדי לתעתע בחוה. ללא קשר למי אשם, עלינו להבין מדוע אסור לנו לנהוג לפנים משורת הדין, למה אסור לנו לקבוע גדרות לעצמנו גם אם הקב"ה לא ציווה אותנו בכך.

התשובה לכך מבוססת על דבריו של הרב חיים שמואלביץ. הגמרא במסכת חולין (ק"ה.) דנה באיסור דרבנן על המתנה בין בשר לחלב. מר עוקבא אומר שהוא כמו חומץ זול בהשוואה לאביו, שהוא כמו יין משובח. וזאת מפני שכאשר אביו אכל בשר, הוא לא אכל חלב עד ליום שלמחרת, ואילו הוא (מר עוקבא) המתין מארוחה אחת לזו שאחריה. רב חיים שמואלביץ לא מבין מדוע העובדה שאביו של מר עוקבא ממתין זמן רב יותר עד שהוא אוכל חלב מצביע על גדלותו, כי אם היה רוצה בכך, גם מר עוקבא היה יכול להמתין יותר. הרב שמואלביץ מסביר שהוספת גזרות רוחניות לאדם היא לא דבר כל כך פשוט. הדרך שבה אנחנו נוהגים עם עצמנו, מצביעה על הרמה הרוחנית שלנו. אם נפגע בהתנהגות הרוחנית שלנו ואנחנו לא נמצאים ברמה כזאת, אנחנו פוגעים במהות שלנו. כאשר אנחנו נוהגים בקיצוניות רבה בתחומים שלא הורו לנו רבנים במשך דורות רבים, אנחנו מסתכנים בפגיעה בעצמנו בתחומים אחרים. חשוב מאוד שכל יהודי יעריך את מקומו הרוחני כדי למצוא את הנתיב הנכון שבו יוכל להשתפר ולאזן את עבודת ה' שלו. כל אחד מכיר את עצמו ויוצר את הגבולות שלו כדי להגיע להצלחה רוחנית. אם יש אדם שאנחנו עלולים לפגוע בו, אנחנו עושים כמיטב יכולתנו להתרחק ממנו. אנחנו מתרחקים ממקומות שבהם אנחנו עלולים לחטוא. גבולות אישיים הם חשובים, אבל הם חייבים להיות מבוססים על רמה רוחנית מאוזנת. אם נעבור מעל לרמה האישית שלנו, המצב יכול להיות מאוד מסוכן עבורנו. האיסור הנוסף של לא לגעת בעץ הדעת הוא דוגמא לכך שאנו צריכים להכיר את עצמו ולדעת שאם נרחיק לכת, הנזק יהיה גדול מאוד. גם היום, אנחנו רואים קבוצות מסוימות ביהדות שעוברות הרבה מעבר למה שנדרש בהלכה ויוצא שהן חוטאות בתחומים רבים אחרים.

הכתב סופר, המבוסס על גמרא בחולין, כותב שכל מה שה' אסר הוא התיר משהו אחר במקום. ה' אסר יחסי אישות מסוימים, אבל התיר יחסי אישור בין בעל לאשתו. ה' אסר לאכול דם, אבל התיר לאכול כבד, שהוא דומה. לעתים היהדות עלולה להיחשב כקשה, אבל אם נבין את ההלכות ונשמור עליהן במידה הנכונה, נראה שהן טבעיות ומאוזנות. עלינו תמיד לשאוף לשפר את הרוחניות שלנו, אבל המפתח היא להכיר את הרמה הרוחנית שלנו, כי הצלחה רוחנית אמיתית נובעת מאיזון בין האידיאלים לבין רמת הרוחניות שלנו.