שופטים – לחיות עם ייעוד
שופטים – לחיות עם ייעוד
הרב עזרא פרידמן
פילוסוף אחד פעם אמר, "בכל דבר יש יופי, אך לא הכל רואים אותו". עקרון בסיסי ביהדות הוא שלכל מעשה, מילה או מחשבה יש ייעוד. עקרון זה מתייחס לכל תחומי החיים, גם לטריוויאליים ביותר. ביהדות, אנו מעלים את הרמה הפיזית לרמה רוחנית, ומפיחים בכל מעשה ייעוד ומשמעות.
בפרשתנו אנו מוצאים דוגמא לייעוד נעלה יותר. בפסוק הבא התורה מצווה אותנו למנות שופטים אשר ירדפו צדק (דברים ט"ז:כ'):
"צֶ֥דֶק צֶ֖דֶק תִּרְדֹּ֑ף לְמַ֤עַן תִּֽחְיֶה֙ וְיָרַשְׁתָּ֣ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יְקֹוָ֥ק אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽך"
בכל פעם שהתורה חוזרת על מילה מסויימת, היא באה ללמד אותנו שיעור חשוב. השימוש הכפול במילה "צדק" מלמדת אותנו שני דברים שונים על הצדק. האחד הוא שהשופט חייב לשפוט דין בצדק. אך אין זה מספיק וכדי לשמש כשופט במשפט העברי על השופט להפנים עקרונות אלה גם בכל ההיבטים של חייו האישיים, עד לסטנדרטים הגבוהים ביותר. עליו לחיות ולנשום צדק. כל מעשה וכל צעד שלו חייבים להיות של צדק.
הגמרא (במסכת כתובות) מדגישה שהשופט חייב להרחיק את עצמו מחוסר צדק, ולכן אסור לשופט לקבל סכום כסף כלשהו מאדם אחר מלבד המשכורת הרגילה שלו, גם במקרה שאותו הסכום אינו קשור כלל לעבודתו כשופט. איסור זה נקבע כדי למנוע מצב כלשהו שבו שופט עלול לנהוג בדרך שאינה ישרה.
ניתן ליישם את הדרישות אשר נקבעו בתורה גם לשאר ערוצי החיים. אל לו לאדם רק לבצע את תפקידו כהלכה, עליו גם להכיל אותו באופן אישי. במקום לראות את מקצועו כמקור של פרנסה, עליו האדם להבין שזוהי גם ייעודו הנעלה יותר. על רופא להפנים שייעודו בחיים הוא להציל חיי אדם. מורה חייב להאמין שבעבודתו הוא מעצב את עתידו של כל אחד מתלמידיו. פועל בניין חייב להאמין שהוא בונה בית חזק אשר יספק הגנה לזולתו.
כאשר מעלים את החיים הפיזיים לרמה רוחנית, אנו מעמיקים את הקשר שלנו לבורא העולם (ישעיהו, נ"א:ט"ז):
וָאָשִׂ֤ים דְּבָרַי֙ בְּפִ֔יךָ וּבְצֵ֥ל יָדִ֖י כִּסִּיתִ֑יךָ לִנְטֹ֤עַ שָׁמַ֙יִם֙ וְלִיסֹ֣ד אָ֔רֶץ וְלֵאמֹ֥ר לְצִיּ֖וֹן עַמִּי־אָֽתָּה
המטרה שלנו בחיים היא לשפר את החיים הפיזיים ולקדשם. אנו חייבים לקחת חלק ב"ייסוד הארץ" (ההיבטים הפיזיים) ובהפיכת העולם למקום טוב יותר.
בדיוק כמו ששופט חייב לא רק לעשות את עבודתו נאמנה, אלא גם להכיל את הצדק, כך גם ייעודנו הוא לא רק לעשות עבודה טובה, אלא גם להכיל את הייעוד שלנו. אם נגלה את המשמעות והייעוד הנעלים ביותר של המעשים שלנו, נהפוך אותם לרוחניים יותר. אם נכיר בעולמנו הרוחני, בהכרח ניגע גם בנשמה שלנו ונתקרב יותר ויותר להעלאת היקום לדרגה הגבוהה ביותר.