דברי תורה קצרים ל"ליל הסדר"/דוד גודמן

הערב אנחנו יושבים לערוך את ליל הסדר, כמו אבותינו לכל אורך הדורות. רוב המסורות שלנו הן לזכר אותו הלילה / הזמן של יציאת מצרים, או כדי לעודד את הילדים שלנו לשאול שאלות אשר יובילו אותנו למצוה של "והגדת לבנך".

15 מעלות

בזמן שאנו עורכים את ליל הסדר, אנחנו מצהירים על 15 המעלות. למה? הרב שלום רוזנר מסביר זאת באמצעות משל. המשפחה שלך יוצאת לטיול במסלול שההורים כבר היו בו. לאורך הדרך הם מצביעים על אתרים ואומרים "כאן היינו ועשינו כך וכך" וכו'. זה בדיוק מה שאנחנו עושים. בכל שלב בדרך שלנו, אנחנו מצהירים בשמחה איפה אנחנו נמצאים בדרך בצאתנו ממצרים.

בכל דור ודור

איך אנחנו צריכים להגיע ל"נרצה" כשכולנו מרגישים שיצאנו מהמצרים האישי שלנו? בהגדה אנחנו אומרים "בכל דור ודור". הרב דוד אורלובסקי אומר שהמשמעות היא שבכל דור, על בני אותו הדור להשתמש בכלים שיש להם כדי לאפשר לבני המשפחה להבין בצורה טובה יותר את המשמעות. ולכן אם יעזור לילדים שלך שתביא קנקן של מים אדומים, צפרדעים או יד גדולה מפלסטיק, אז בבקשה.

והגדת לבנך

ניתן למלא מצוה זו במספר דרכים. כל אדם (ולא רק הילדים) צריך להפנים את המסר של הסדר. יש לקרוא את ההגדה בשפה המובנת לנוכחים. אין טעם לדבר דברי תורה שאף אחד אינו מבין – וברור שזה תקף בכל עת. בפסוקים ספורים בפרשת יתרו מסופר שיתרו בא למשה עם אשתו וילדיו. משה מספר להם את כל מה שקרה. משה היה הראשון לקיים את מצוות "והגדת לבנך". ובנוסף, הוא לא הזכיר את עצמו בכלל כשחקן בכל התהליך. זאת הסיבה ששמו של משה מוזכר רק פעם אחת בהגדה, וזה רק ברמז. אדם צריך להתכונן לפני הסדר. בדיוק כמו שאנחנו לומדים את פרשת השבוע לקראת השבת, אדם צריך לעבור על ההגדה ולדעת מה הוא רוצה לומר.

שפוך חמתך

אחרי שסיימנו לאכול, אנחנו פותחים את הדלת ואומרים "שפוך חמתך". לפי פרקי דרבי אליעזר, הרמז הראשון לכך הוא כאשר יעקב מביא ליצחק שני גדיים כדי לקבל את הברכות במקום עשו. שני הגדיים מסמלים את קרבן חגיגה וקרבן הפסח. בפרשת תולדות (כ"ז:כ"ה) נאמר לנו על יעקב "ויבא לו יין וישת". אחרי שיצחק אכל מקרבן הפסח (האפיקומן), אסור היה לו לאכול את הארוחה שעשו הביא לו, כי אסור לאכול אחרי האפיקומן. פרקי דרבי אליעזר אומר שיעקב קם לצאת כאשר עשו נכנס. יעקב התחבא ואז ברח.

נרצה

הפסקה האחרונה לפני השירים היא "נרצה". לבני משפחתו של הרב אפרים מרוויס יש מסורת מעניינת. הם שרים פסקה זו במנגינה של "מעוז צור". הוא מסביר שגם בפסח וגם בחנוכה אנחנו חוגגים את ההתערבות הניסית של הקב"ה להציל את העם היהודי. הוא ממשיך ואומר שהקשר המיוחד בין שני החגים הוא המרכזיות של החינוך כערך יהודי. בשני החגים עלינו להעריך את החשיבות המהותית של הלימוד, שיעור שחכמינו מתארים כ- "ותלמוד תורה כנגד כולם"

חג כשר ושמח