בלק – כח המעשה

הרב עזרא פרידמן

הרב חיים מוולוז'ין, מייסד מערכת הישיבות שיש לנו כיום, כל הזמן הדגיש, שכיהודים, גם למעשים חסרי המשמעות שלנו יש תוצאות מדהימות. הוא הסביר שעל פי הקבלה, ישנם עולמות רבים מעבר לעולם שלנו ועולם של נשמות. כאשר יהודי עושה מעשה, למעשים אלה יש השפעה רבה ביותר על כל העולמות הללו. רבים מאיתנו מבינים, אך עדיין לא מפנימים, שלכל מה שאנחנו אומרים ועושים יכולות להיות השפעות חיוביות או שליליות. לפעמים חיוך קטן או שיחה נעימה עם זר יכולים להציל את חייו של אדם. ולעתים דיבור לא נאות עם חבר או בן משפחה יכול להרוס קשר אישי לעולם. אילו רק היינו מעמיקים את המודעות שלנו על הדרך שבה המעשים, המילים ואפילו המחשבות שלנו משפיעים על העולם, אם היינו מבינים את הטוב ואת הנזק, היינו יכולים ליצור עולם שונה לגמרי.

ודווקא את המסר הזה אנחנו לומדים מבלק. בלק היה מלך רשע שרצה בכל מאודו לקלל את עם ישראל. הוא רצה להשתמש בכישוריו המיסטיים של בלעם כדי להרוס את עם ישראל. האירוניה של התכנית המרושעת של בלק היה שאחד הצאצאים שלו היה דוד המלך, המלך האהוב עלינו ביותר. דוד המלך, נצר לרודן רשע. איך זה יכול להיות?

בלק מציע להקריב קרבנות לה', למרות שלקרבנות אלה לא היו הכוונות הנכונות. אבל לבלק היתה יראה כלפי ה' והוא כיבד אותו. חכמנו (נזיר, כ"ג:ב') טוענים שבגלל מעשהו הטוב של בלק, הוא זכה לשושלת טובה. צאצאו, עגלון מלך מואב, היה סבה של רות, הגיורת הצדיקה, סבתא-רבה של דוד המלך. דוגמא זו מראה כיצד גם למעשה הקטן ביותר יכולות להיות תוצאות מדהימות.

ובכל זאת, אנחנו יכולים ללכת עוד צעד קדימה. מעשהו של בלק נעשה מתוך רשע, גם אם היתה מעורבת בה טיפה של טוב, גם אם החלק החיובי של המעשה היה קטן ביותר. הכוח של המעשה החזיק למשך דורות רבים. כאשר אנחנו, יהודים, עושים מצוות ומעשים טובים, הכוח שלהם יכולים להחזיק לעולמי עד. אם נזכור שהמעשים הטובים שלנו הם נצחיים, אולי נוכל להבין עד כמה עלינו להיזהר במעשינו הטובים ולהרחיק את עצמנו ממעשים רעים. קורה לעתים קרובות שבשנותיו המאוחרות יותר של אדם, הוא מבין כמה טעויות עשה בצעירותו. אנחנו נכנסים לדכאון מהעובדה שלא ניתן להחזיר את השעון אחורה. למרות שהיהדות לא רוצה שנבכה על הדברים שאין ביכולתנו לשנות, עלינו לקחת את המסר הזה ללב. לפני קבלת החלטה כלשהי ולפני אמירת מילה כלשהי, עלינו לעצור ולחשוב על המשמעות של המעשים שלנו. בדרך זו נוכל להיות צדיקים בדרכנו. עלינו תמיד לומר לעצמנו, "מה שאנחנו עושים בחיים מהדהד לנצח".

יש פעמים אחרות בחיים שבה היהדות מנסה להדגיש את הכוח החזק ביותר של כל מעשה שלנו. בכל שנה, בג' בתשרי, אנחנו צמים כדי לזכור את הרצח של גדליה בן אחיקם. רבים שואלים מדוע קיים צום כללי בגלל הרצח של אדם אחד יחיד. גדליה היה המנהיג של היהודים בזמן חורבן בית המקדש הראשון. הרצח שלו בידי יהודים אחרים היה הצעד הראשון לסוף ההנהגה היהודים בארץ ישראל וראשית הגלות האיומה. הרצח היה המעשה שפתח את "תיבת הפנדורה" של פירוד ודיכוי. כאשר אנחנו זוכרים את האירוע הזה, אנחנו מזכירים לעצמנו שגם המעשים הקטנים והלא חשובים שלנו הם מה שגרמו לעם ישראל לצאת לגלות. לכל חטא היה, למעשה, חלק באחריות הקולקטיבית לצער ולכאב של הדורות הבאים.

כולנו שמענו סיפורים על גבורה אדירה בהצלת חייהם של אחרים. רופא שחי בפולין בזמן מלחמת העולם השניה החליט להחביא משפחה יהודית בעליית הגג שלו בכל תקופת המלחמה. הרופא דאג לכל מחסורם, ואפילו ניקה אחריהם. שנים רבות מאוחר יותר עברה משפחת הניצולים לאמריקה ונתברכו בצאצאים רבים. הם הזמינו את הרופא הפולני לאחד מאירועי השמחה שלהם, כדי שיהנה בתוצאות מעשיו.

ה' נתן לאנושות כח אדיר. עלינו לדעת כיצד להשתמש בו ולפתח אותו. הצעד הראשון הוא להפנים כי למעשים שלנו יש השלכות חיוביות ושליליות הרות גורל. בואו ננסה, כל אחד מאיתנו, לפני שנסיים את היום, לקחת כמה דקות ולחשוב על המעשים שלנו. לפני שנירדם, נחשוב על ההשלכות של המעשים שלנו. עלינו לשאול את עצמנו מה השתבש ובמה נוכל להיטיב בעתיד. במשך הזמן ועם הרבה סבלנות, נהפוך לאנשים טובים יותר. מי ייתן ומעשינו הטובים יביאו לבניה במהרה של בית המקדש ולגאולה שלמה של עם ישראל.