מצורע – שבת הגדול – המפתח להצלחה – מעבר

הרב עזרא פרידמן

בכדי להיות רועה טוב, לא מספיק לאדם לדעת את הטופוגרפיה של השדה. רועה טוב חייב לדעת גם איך לרעות את עדרו. בכל תחום בחיים, יש צמתים ושינויים שעלולים לשנות את כל מהלך חייו של אדם. שינויים אלה מתרחשים לאנשים בכל הגילאים, ללא קשר לרקע שלהם. בנוסף, טווח השינויים האלה הוא יחסי. יש אנשים שקשה להם להסתגל לעבודה חדשה או למקום מגורים חדש. אחרים מתקשים להסתדר עם שינויים קלים ללוח הזמנים שלהם. חכמינו לימדו אותנו שכל התחלה עלולה להיות קשה. ללא קשר לחשיבות השינוי, הוא מאתגר את האדם לשנות משהו שהוא משמעותי וקשה לאותו האדם.

עלינו לקבל את העובדה כי דברים אינם יכולים להישאר כל הזמן אותו הדבר. אנחנו היהודים צומחים ומתבגרים ולכן זקוקים לשינוי. שינוי הוא חלק חשוב בחיים שלנו. כדי למקסם את השינויים בחיינו, אנחנו זקוקים להכנה. אם אנחנו רוצים להצליח להתמודד עם השינויים, עלינו להבין את החשיבות של המעברים בחיים, ואנחנו צריכים להכין את עצמנו בצורה מנטלית ולפעמים גם פיזית לנתיבים החדשים בחיים שלנו. במאמר זה נחקור את החשיבות של מעברים נאותים ובתקוה שנלמד כיצד לשלב ידע זה בחיינו.

השבת הבאה נקראת "שבת הגדול" – וזאת בגלל שבזמן יציאת מצרים, י' בניסן יצא בשבת, ובאותו היום אירע לנו נס. עם ישראל נצטווה לקחת טליים כדי להכינם לקרבן הפסח. כאשר הם קשרו את הכבשים למיטותיהם, המצרים כעסו בגלל שאלה הם אלים בתרבות המצרית. המצרים לא פגעו ביהודים לאחר "עבירה" זו וזה נחשב לנס גלוי. מאז, אנו חוגגים את הנס הזה בשבת שלפני פסח, והוא נקרא "שבת הגדול".

ובכל זאת, למרות שנס זה באמת נראה גדול, יש היבט נוסף לשבת שעלינו לבחון. למה ה' ציווה על עם ישראל לעשות מעשה זה, שהיה מסוכן, מיד לפני יציאתם ממצרים? האם היה משהו ייחודי בתזמון הציווי? התשובה היא מעבר. ה' רצה להכין את בני ישראל מבחינה מנטלית ליציאה מעברית. עם ישראל היה צריך לעשות מעשה נועז כדי להראות שאחרי כל הניסים, הם היו מוכנים לעזוב את מצרים רק כאשר הם אינם כבר עבדים, אלא העם הנבחר. הרבה יותר קל להוציא את העבד מתוך העבדות, מאשר את העבדות מתוך דרך מחשבתו של עבד.

ניתן לראות ציווי זה כנקודת מעבר חשובה לעם ישראל בתהליך יציאתם ממצרים. למרות שאנו יודעים שיצאנו ממצרים "בבהילות", ה' רצה להכין אותנו מבחינה פסיכולוגית כדי לשנות את דרך המחשבה שלנו. ניתן לראות רעיון זה גם בהיבטים נוספים של יציאת עם ישראל ממצרים. אחת המצוות הראשונות שעם ישראל קיבל היה קביעת הלוח העברי. מצוה זו מדגישה (בין היתר) את המעבר מדת של אנשים אינדיבידואליים לדת לאומי. כאשר עם ישראל יצא ממצרים, סיפור של האבות תם. המטרה של היהדות היתה לבנות אומה ולא רק לדאוג לעבודה דתית אישית. שוב אנו רואים את האסטרטגיה של ה' בהכנת עם ישראל ליציאת מצרים.

אנחנו רואים את התהליך החשוב של מעברים גם בהפטרת השבוע. ההפטרה המיוחדת של שבת הגדול היא מהנביא מלאכי. מלאכי היה הנביא האחרון בהסטוריה היהודית. נבואתו האחרונה הייתה מכוונת להכין את עם ישראל להמשיך עבודת ה' ושמירת מצוות למרות שהנבואה פסקה. במהלך תקופת הנביאים, לא היה ספק בדבר. הנבואה היתה חלק רגיל בחייו של היהודי, היה חיבור חזק יותר לה'. לכל יהודי היתה תחושה שכל פעולה וכל מעשה שיעשה, נראה ונשמע בידי ה' עצמו. מלאכי ניסה להכין את עם ישראל לעולם ללא נביאים. הוא התעקש שה' שומע כל מילה ורואה כל מעשה של בני אדם. הוא הבטיח לעם שהיהדות תמשיך לפרוח גם בהיעדר נבואה.

גורם נוסף המוזכר בידי מלאכי הוא החשיבות של התורה שבעל פה שנלמדה בידי החכמים בכל דור ודור. בסוף תקופת הנביאים, ועם חתימת התנ"ך, לתורה שבעל פה ולדברי החכמים יש השפעה הרבה יותר משמעותית על חיי היומיום שלנו. מילותיו האחרונות של מלאכי מכוונות לסייע לעם ישראל להסתגל לשלב הבא בהסטוריה היהודית. בדיוק כמו שהנס של שבת הגדול עזר לעם ישראל להתכונן למעבר מעבדות לחירות, כך גם ההפטרה מכוונת להכין את עם ישראל למעבר לחיים ללא נבואה.

היהודים עומדים בפני אינספור אתגרים לכל אורך החיים והמסרים שהתורה מלמדת אותנו הם נצחיים. מעברים נכונים, עם הכנה נפשית ורוחנית, חיונית כדי שכל יהודי ישרוד את התהליך. אין זה משנה אם אנחנו עוזרים לילדינו להתכונן לכניסה לכיתה א', או לחוויה חיובית ומשמעותית בשירותם הצבאי, הכנה טובה למעבר יכולה להיות ההבדל בין הצלחה לבין כשלון בשלב הבא.

חג הפסח וליל הסדר מתקרבים אלינו. אנחנו יכולים לנצל את השבוע הקרוב כדי להתמקד בזכירת המסר החשוב של ליל הסדר. רבים מבלים זמן רב בניקוי האבק מתחת לרהיטים (חשוב לזכור שאבק אינו חמץ). אבל עוד יותר חשוב הוא לנצל את הזמן שלנו כדי להתכונן כראוי לליל הסדר. חכמינו במסכת תמיד (ל"ב, ע"א) טוענים ש"איזהו חכם? הרואה את הנולד". אם נוכל להפנים מסר זה, תמיד להתמקד בשינויים בחיינו ולהיות מודעים להם, נוכל להתעלות על כל אתגר אשר נצטרך לעמוד בו.