וישלח – עם הנצח לא יישבר

הרב עזרא פרידמן

תומס ניוטון אמר פעם: "שימור היהודים הוא אכן אחד המעשים הבולטים והמהוללים של השגחת האל". העובדה שהיהודים שרדו פרעות ופוגרומים במהלך 2000 השנים האחרונות הוא מעבר ליכולת ההבנה האנושית. אך טענה זו אינה מתייחסת רק להישרדות הפיזית של היהודים כעם, אלא גם לאמונה בקב"ה, בתורה ובמסורת היהודית. ההישרדות הרוחנית של עם ישראל גם היא השגחה אלוהית באותה המידה. בדיוק כמו השיטות המתקדמות של רדיפות פיזיות שאירעו במהלך השנים, החל ממסעי הצלב, דרך הפוגרומים, ועד לשואה, כך גם הרדיפות הרוחניות. במשך הדורות התפתו היהודים להצטרף לתרבויות פגניות, להתכחש לעבודת ה' ואפילו להאמין במשיחי שקר, כמו שבתאי צבי. ובכל זאת, למרות כל אלה אשר השילו את יהדותם מעליהם, הדת היהודית הלכה ופרחה. בפרשתנו, אנו למדים על דרכים מעשיות להתמודדות עם אתגרים רוחניים, אליבא דיעקב אבינו:

הפרשה מתחילה עם המפגש של יעקב ועשו לאחר שנים של פרידה. לפני הפגישה יעקב דואג מכך שעשו ישתמש במפגש שלהם כדי לפגוע בו ובמשפחתו. הקב"ה מבטיח ליעקב שהוא ינחה אותו ויגן עליו. כאשר שני האחים נפגשים סוף סוף, התורה אומרת שהם התחבקו בשמחה ובאהבה (בראשית, ל"ג:ד'):

וַיָּ֨רָץ עֵשָׂ֤ו לִקְרָאתוֹ֙ וַֽיְחַבְּקֵ֔הוּ וַיִּפֹּ֥ל עַל־צַוָּארָ֖ו וַיִּשָּׁקֵ֑הוּ וַיִּבְכּֽוּ

הפשט של הפסוקים נראה חיובי. יעקב ועשו מתאחדים באהבת אחים. אך, חכמינו מביאים היבט שונה. לפי המדרש, כאשר עשו רץ אל יעקב, הוא ניסה לנשוך את צווארו ולהרוג אותו. באופן ניסי, צווארו של יעקב נהיה קשה כאבן, כך שעשו לא היה יכול לגרום לא כל רע. ניתן להבין את המדרש בשני מובנים, באופן מילולי או באופן תיאורי, המלמד שיעור חשוב.

לפי השפת אמת[1] עשו לא ניסה באמת לנשוך את יעקב וצווארו של יעקב לא נהיה אבן. אלא, יש להבין את הפסוק בתורה כאילו עשו נשק ליעקב על הלחי, אך יעקב חש שלא בנוח עם האהבה הפתאומית של אחיו. עשו עדיין כעס על אחיו ובאמת רצה לפגוע ביעקב, אך הוא ידע שפגיעה פיזית ביעקב לא תועיל לו. הוא ניסה בדרך מניפולטיבית להראות את אהבתו ליעקב כדי למשוך אותו לדרכי הרשע. הקב"ה נתן ליעקב את היכולת לראות את מה שקורה ולהבין את כוונתו האמיתית של עשו. השפת אמת ממשיך להסביר שזוהי משמעות הדברים של החכמים במדרש. נשיקתו של עשו דומה לנשיכה קשה, בגלל הכוונות הרעות של עשו כלפי יעקב. הפיכת הצוואר של יעקב לאבן מסמלת כי יעקב הבין את הכוונה האמיתית של עשו לפגוע בו.

הנסיון של עשו למוטט את יעקב אינו ייחודי. נסיונות פיזיים של אויבנו לכלות את עם ישראל עלו בתוהו. להיפך, עם ישראל קם מתוך הדיכוי. ואז ניסו אויבנו להיות "חברים" של עם ישראל במטרה להרוס אותנו. הם חשבו שדרך אהבת שקר יוכלו לכלות את עם ישראל. בזמנים מודרנים הביאה אהבת שקר זו להתבוללות של יהודים רבים. היהודים חשים "בבית" בחברה הזרה. בדיוק כמו שיעקב הבין את כוונותיו הזדוניות של עשו כאשר נישק לו, כך עלינו להבין את הסכנות הטמונות בהתבוללות. גם אם היהדות מתנגשת לעתים בעולם המודרני, עלינו לחזק את המסורת היהודית ואת הערכים שלנו. העם היהודי שרד ופרח בזכות אמונתו הרבה בקב"ה ומסירותו לתורה, למרות הקשיים מבחוץ. עלינו ללמוד  מיעקב כיצד להגן על עצמנו מנזק פיזי ורוחני ולהידבק לאמונתנו במטרה לחזק את עצמנו ואת כל העם היהודי.

[1] ספר חסידי על חמשת חומשי התורה, נכתב בידי הרב יהודה אריה לייב אלטר (1847-1905). הספר כולל תובנות רבות שירש מסבו, מייסד חסידות גור, הרב יצחק מאיר רוטנברג (הידוע בשמו "חידושי הרי"ם, ע"ש ספריו).